אני בכלוב כמעט עשרים שנה, ובמהלך השנים המעטתי לקרוא בלוגים של גברים/אדונים/שולטים. בעצם, לא קראתי כלל, מלבד
מקרים בהם חברה נשלטת ביקשה ממני "לבדוק" עבורה את השולט שיצר איתה קשר. אפשר לעשות לזה פרשנויות, אבל
אני חושב שהסיבה הרבה יותר פשוטה. בלוגים של גברים/שולטים/אדונים נכתבים לקהל יעד של אישה/שפחה/נשלטת. אני לא קהל היעד.
היום נתקלתי בבלוג של גבר, Wizdom, שהוא כפי הנראה אדון/שולט או משהו באזור.
הוא כתב פוסט נפלא שבו הוא מציע חוזה סטנדרטי ליחסים בדס"מים מוצלחים.
הוא קורא לזה "חוזה ברית אהבה, אמת וטרנספורמציה".
משכה את תשומת ליבי ההבחנה שהוא מציע ביחס לפוליאמוריה. הוא כותב כך:
"חוזה זה איננו חוזה של פוליאמוריה, ולא בא לקדם אג'נדה של ריבוי מערכות יחסים במקביל.
הנחת היסוד איננה ריבוי אלא אמת. המערכת אינה פתוחה – היא חשופה.
כל פתיחה אל קשרים נוספים, אם בכלל, תקרה אך ורק מתוך תהליך עמוק, כואב ואמיתי של גילוי עצמי ונאמנות לרוח הגדולה – לא מתוך אידיאולוגיה."
אהבתי מאוד את ההבחנה בין "מערכת פתוחה" ו"מערכת חשופה". זה ניסח עבורי מחשבה שלא היו לה מילים עד כה.
תמיד טענתי שאני לא פוליאמורי משום שאני לא אוהב את הריבוי, ולא אוהב את הציווי הגלום (לפחות לכאורה) בפוליאמוריה
לריבוי של יחסים. מנגד, הרעיון לפיו אנחנו אמורים להעניק לאנשים מונופול על הגוף שלנו - לעיתים אנשים שאנחנו בקושי מכירים -- נראית לי הזויה. אז ההבחנה הזו בין מערכת פתוחה וחשופה מבהירה את הנקודה הזו.
זה מתקשר לעיקרון נוסף שמציע wizdom: עיקרון האמת.
הקשר, הוא כותב, לא נועד לייצר נוחות, אלא לקרב לאמת.
גם הנקודה הזו, מבהירה משהו בקשר ליחסים, ובעצם אומרת שלא צריך להיבהל מריבים וקונפליקטים ביחסים.
כי לפעמים הקונפליקט, הקושי הוא הדרך לאנשהו.
ממליץ לקרוא את כל הפוסט, וגם פוסטים אחרים בבלוג.
הכל כתוב בשפה יחודית שמחברת צורה פרגמתית של רוחניות, והרבה חוכמת חיים, בהתאם לניק.