לפעמים פילוסופיה היא מפלט נוח. אבל לא תמיד. כשהיא פנתה אלי ואמרה שאין לה אינטרס, ידעתי שהיא מספרת לי רק חלק מהאמת, ומותירה לי—כמה מחוכם מצידה—לגלות את החלק השני. אבל זה היה נורא יפה. ולא הורסים דבר יפה עם עובדות. אבל פילוסופיה היא לא רק מפלט, היא גם ארוטית. אז החלטתי להתפלסף איתה. בכל זאת, היא לא נשמעה לי כמו אחת שתבזבז את זמנה על מעשים חסרי אינטרס. ולא שהיא אינטרסנטית. שאלתי אותה אם יש דבר כזה, מעשה חסר אינטרס. ידעתי שאין, אבל לא אמרתי כלום בעניין. נשמע לי טרחני, והעדפתי להגיד משהו אחר. היא הקשיבה ואז חייכה, לגמה מהקפה והביטה הצידה. באותו רגע היא נראתה כמו שחקנית צרפתיה שאהבתי לפני שנים, כאשר הקולנוע הצרפתי עוד נחשב. הצעתי לה שנלך למוזיאון, והיא הסתכלה עלי במבט של מאיפה-הבאתי-את-זה? אמרתי לה שקניתי לה את זה: תדפיס ממוסגר של ציור של אגון שילה שנקרא "אוננות" . והיא הסתכלה עלי במבט של מה-אתה-רוצה-להגיד-לי-בזה? אמרתי לה ששום דבר, הרי אמנות אמורה להיות חסרת אינטרס, כמו אוננות. זו מתנה ליומולדת שלך. אני יודע שפיספתי את התאריך אבל זכרתי. היא שוב חייכה, אבל הפעם חיוך עצוב, ואמרה שאני לא יודע עליה שום דבר.
