הצחוק של ניטשה

להט"ב: לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים. כל אלו עברו תהליך של רהבילטציה. הנראות הציבורית שלהם בולטת. התקשורת מלטפת. האקדמיה מחבקת.

הבדס"מ עדיין נתפס כ"סטיה". אין אף אישיות מוכרת שיצאה מן הארון הבדס"מי. כל זאת, למרות שלהערכתי הבדס"מיות נפוצה יותר מכל "הסטיות" הנ"ל. מה גם שסממנים "קינקיים" של בדס"מ נפוצים בקרב הקהילה הונילית (אזיקים, שוטים, חבלים וכיו"ב).

איך מסבירים את זה?