יש את אלה שגדלו בנסיבות מיטיבות ולמדו, בעיקר בשנים הראשונות של חייהם, שהם צריכים לאהוב את עצמם. דרך דוגמה אישית ופרקטיקות שונות, ודרך הסביבה שלהם, ההורית בעיקר, שלימדה אותם גם איך לאהוב את עצמם.
הרי "לאהוב" זהו פועל; מדובר בפעולה אקטיבית ויזומה שאדם צריך ללמוד איך לעשות ולרצות לבצע. אהבה לעולם לא מתקבלת, וגם לא ניתנת, באופן שהוא פאסיבי.
ויש את אלה שגדלו בנסיבות שאינן מיטיבות, כל אחד ואחת עם הסיפור הייחודי שלהם, ולא למדו לאהוב את עצמם או שבמקרים מסוימים למדו באופן מעוות איך לאהוב, ובהקבלה, גם איך לקבל אהבה מהאחר.
הבדס"ם, בתורו, מתחלק לשני צדדים. צדו האחד הוא אפל ורע כי הוא מזין ומטפח את אותה למידת אהבה מעוותת.
צדו השני הוא מואר וטוב. הוא עשוי להשתמש בכלים המעוותים שדרכם למדת לאהוב, אבל הוא מראה לך את הדרך לעשות תיקון - לאהוב, כפי שכל אדם צריך וראוי לאהוב, ושיאהבו אותו בחזרה.
הבדס"ם הטוב, המואר, המתקן - זה הבדס"ם שבו אני משתדל לעסוק עבור עצמי, ועבור מי שבוחר.ת להיות איתי.