כדאי לקרוא קודם את הפרקים הקודמים.
פרק ראשון: תותים
פרק שני: רגעים של ציפייה
אני נצמד אל המשענת של הספה כדי לעשות לה מקום לשבת בין הרגליים שלי. "אין צורך שתמשיכי לשבת על השטיח, בואי תעלי לפה", אני מזמין אותה להתיישב באותו טון עקבי, רגוע, ונינוח, כביכול ביקשתי ממנה דבר פשוט ויומיומי.
היא עולה על הספה ומתיישבת בין רגליי, עם הגב אלי, ואני תופס אותה בחיבוק מאחוריה בידי ומצמיד אותה לקרבי. אנחנו צמודים עכשיו באופן כזה שלא רק ששתי הידיים שלי פנויות לגעת בה בכל אזור בגוף שלה שאחפוץ, אלא גם הפה שלי צמוד לאוזן שלה ואני יכול ללחוש לה לחישות או להמשיך להשתכר מהריח שלה ומהפרומונים שעולים ממנה ומנסים להוציא אותי משליטה כלל ועיקר.
יד אחת שלי מוצאת את מקומה על הירך שלה ובו ברגע שאני מתמקם עליה, היא מסיטה מעט את הירך ומפשקת אותה. היא מסמנת לי באופן בלתי מילולי שהגוף שלה פתוח עבורי ומזמין אותי להמשיך לחקור אותה ולגעת בה.
היד השניה שלי מחבקת ומערסלת את פלג גופה העליון דרך החזה שלה ועד לאזור הצוואר. עם היווצרות המגע הזה היא גונחת קלות ומיד ממלאת את הריאות שלה באוויר. הראש שלה נשמט אחורה אלי והיא שעונה עלי כעת לחלוטין. עיניה עצומות והיא מתמסרת למגע שלי, כאשר הגוף שלה מעביר לי מסר חד-משמעי של אמון: אני פה בשבילך; עשה בי כרצונך.
הגוף שלי מיד מגיב אליה ואני מרגיש את זרימת הדם המוגברת לאזור החלציים שלי. לא עוברות שניות רבות עד שאני חש את עצמי באירקציה מלאה מבעד לג'ינס. אני מצמיד אותה אלי עוד יותר על מנת שתרגיש בהשפעה שיש לה עלי ועל הגוף שלי. אני רוצה שהיא תדע מה היא עושה לי. חיוך ממלא את פניה ופיה נפתח כשהיא מרגישה את האיבר הזקור שלי מבעד לשכבות של בד כנגד גבה, והאגן שלה מתחיל לנוע בתנועות סיבוביות באופן שנדמה כמעט לא-רצוני.
"שלושה שבועות אנחנו יחד", אני לוחש לה "שמרגישים לי כמו שלוש שנים. אני רואה אותך", אני מוסיף "ועכשיו את תראי לי אותך במקום הכי אינטימי שלך, טוב?" אני שואל, אבל השאלה הזו היא כמובן רטורית ואינה נועדה לקבל את האישור שלה, הלוא כבר קיבלתי אותו, כשם שהיא נועדה פשוט לזרוע בה את העתיד להתרחש.
"כן...", היא לוחשת, "כן, אני אראה לך כל מה שתרצה לראות". מילותיה כמוזיקה לאוזניי ומוסיפות להציף בי את הקונפליקט האדיר שאני נמצא בו. הן מחייבות אותי להגביר את רמת העצימות של המלחמה שלי ביצרים שלי. על המאבק הפנימי המתחולל בי כעת, היא כמובן לא יודעת דבר וחצי דבר. היא מרוכזת כרגע אך ורק בעצמה ובסטייט הריחוף ששמתי אותה בו - וטוב שכך. כך בדיוק אני רוצה אותה, בחוויה אישית ואינטימית שלה עם עצמה, כאשר אני שם בפנים באותה החוויה, כאורח מיוחד במינו שלוקח חלק ומנווט אותה במקומות בהם היא הכי חשופה ופגיעה.
היד שעל הירך מתקדמת לאט אל בין רגליה ומסיטה את החצאית שלה. היא פוגשת תחתוני תחרה ספוגים ברטיבות ומתחילה לנוע עליהם בתנועות קבועות מעל הליבה שלה שנפיחותה ובשלותה מורגשות בבירור, ומעל הפתח שלה לסירוגין. היא בולעת רוק במהירות וקצב גניחותיה, כמו גם קצב תנועות האגן שלה, גובר.
זה כמעט מתבקש שאפרוץ עכשיו את כל המחסומים, אהפוך אותה עם הפנים אלי, אפתח את הג'ינס שלי ואחדור לתוכה באבחה חדה ומהירה, שתעתיק ממנה את נשימתה ותכניס אותה באחת לספייס נדיר ביופיו, בשעה שאנחנו מממשים את החיבור הרגשי והמנטלי שטיפחנו בשבועות האחרונים ומתרגמים אותו למישור הפיזי. לרגע עוברת בי מחשבה פן היא עלולה להתאכזב אילו לא אעשה כך עכשיו ומיד, ואף לקחת את זה על עצמה ולתהות אם זו אשמתה.
לא, אני אומר לעצמי. אסור לי לחשוב ככה. אסור לי להתפתות. אני לא עליתי אליה הביתה כדי לספק את הצורך החייתי שלי. ולמרות שהשד שלי עכשיו זועק בכאב ובכעס, מאיים לפרוץ את דלת הכלוב שלו ולרקוד עם האישה הנפלאה שאיתי את הריקוד שלו במקומי, אני לא אתן לו לעשות את זה ואני אעצור בעדו בכל מחיר. הדיבור הפנימי הזה מחזיר אותי להומיאוסטסיס ככל הניתן, ואני חוזר להתרכז בה וביד שלי המענגת אותה כבר מתחת לתחתוניה.
אני קשוב לנשימות שלה ולתנועות גופה. זו הפעם הראשונה שאני נוגע בה ככה ולכן הקשב שלי מתחדד אפילו יותר. על הנקודות בראש ובלב שלה הצלחתי ללחוץ בהצלחה יתרה, האם אצליח ללחוץ גם על נקודות גופה בהתאמה? נדמה שבמקרה הזה כן, כי עם גניחותיה והדופק המאיץ שלה אני גם מגביר את קצב ולחץ התנועות שלי על הליבה שלה, שכבר מזמן מבעבעת והגיעה לנקודת הרתיחה שלה. וברגע קוסמי אחד אני מכניס שתיים מאצבעות ידי השניה לפיה הפעור, מחזיק בה חזק מבלי שיש לה אפשרות להשתחרר, ודרך תנועות היד השניה שלי היא מקמרת את גבה ועוצרת לרגע את נשימתה, גלי צונאמי של רטט עז עוברים בכל גופה ומבשרים לה שהיא הגיעה לנקודת האל-חזור. היא מתכווצת כולה לרגע והופכת קפוצה כאגרוף, רק כדי להשתחרר מיד אחר כך באופן מוחלט וטוטאלי, ובזעקה בלתי נשלטת שלא תשאיר אף שכן ישן, היא גומרת בידיים שלי וחווה אורגזמה עוצמתית, אינטימית, ורטובה עד מאוד.
אני משחרר לאט לאט את עוצמת האחיזה שלי בה ונותן לה להתרפק עלי ולהחזיר את נשימותיה וקצב דפיקות ליבה. אני מסיט את פניה אלי בעודנו יושבים ככה, טורסו שלי כנגד גב שלה, ומנשק אותה נשיקה איטית ועמוקה. הלשונות שלנו מתערבבות זו בזו וידה מחזיקה את פני. אני מרגיש נחמה אדירה איתה, כאילו דרך הנשיקה שלה אמרה לי - תודה לך, תודה שהבאת אותי למקום הזה, תודה על מה שעשית, תודה שאתה מוביל אותי בשביל המיוחד שלך.
אלא שברגע הזה היא מרשה לעצמה גם חופש תנועה ומסתובבת אלי, מתחילה לנשק את צווארי ולגעת בי, יד אחת על פניי והשניה נעה מעלה ומטה מעל הבליטה העיקשת שמבעד למכנסיים. זה היצר שלה לספק אותי שמשתלט עליה עכשיו, ומגמת גופה בירידה מתוקף רצונה לבדו, מבקשת לחזור לאט לאט אל ברכיה, אל התנוחה שאיתה התחלנו את הביקור הזה בבית שלה. אני מבין באותו הרגע שהמלחמה הפנימית שלי רחוקה מלהסתיים, ואת מה שעתיד להתרחש כעת אני אצטרך לנהל ולנווט בעדינות, רגישות, זהירות ומודעות רבה.
המשך יבוא...