לא ממש חשוך פה, יש מעט אור מאיפשהו, אני לא מצליחה להבין מאיפה. הכל נראה די מטושטש. אני לא בטוחה, אבל אני חושבת שאיבדתי את ההכרה בשלב כלשהו.
מה קרה לי? אני מרגישה את הידיים שלי מורמות למעלה. זה שורף כל כך המגע הזה, מה זה? התנועה של הידיים מוגבלת, וכל שרירי הגוף שלי בקושי מקשיבים לי. יבש לי בפה, אני חושבת שיש לי משהו בפה. למה אני לא מצליחה להרים את הראש? אולי אנסה תנועות קטנות, אצבעות. כן אתחיל מאצבעות. פאק זה כואב כאילו קצות האצבעות לא קיימות, זה מרגיש כמו משהו שהתייבש והתקשה שם בקצוות.
מה קרה לי? איך הגעתי לכאן?
עצרתי בתחנת דלק. זה נראה כמו תחנה נידחת אבל הנורה כבר נדלקה, לא יכולתי להמשיך עוד. אני זוכרת שנכנסתי לשלם על התדלוק, הוא היה נחמד. היה לו חיוך נעים. מה הוא שאל אותי? הוא שאל שאלה שהפתיעה אותי.
פאק! הראש שלי פועם חזק כל כך. אולי קיבלתי מכה? אני לא יכולה למשש את הראש שלי.. כנראה הידיים שלי קשורות. מה עם הרגליים? הכל כואב לי ואני לא יודעת אם זה מחוסר תזוזה. כמה זמן אני כבר כאן? או הרגליים מגיבות, זה כואב לישר את השרירים. גם הגב כואב. נראה לי שאני בלי תחתונים. אולי עדיף לי להפסיק לחשוב עכשיו. להפסיק להיזכר. תפסיקי לבכות! זה לא יעזור לך..
אני מתחילה להרגיש איפה השמלה מפסיקה לכסות את הרגל, המגע של הבד שונה. בחלק הפנימי של הירך הבד מרגיש קשה יותר, כאילו משהו התייבש על השימלה.
אוי לא! הכאב שאני מרגישה עכשיו למטה.. למה זזתי?! אני נזכרת שהוא השכיב אותי על שולחן, על הבטן ואמר לי לעצום עיניים ולנוח ואז נכבה המסך השחור בעיניים. בהתחלה הרגשתי אבל אז שקעתי ונעלמתי.
