בתור ילדה להורים הרחוקים מהדת באופן מאוד מובהק, היה טקס אחד, שתמיד עורר בי רגשות קינאה בבני הדוד שלי. הם משפחה דתית, לא משנה הזרם ומידת הדתיות (אם יש דבר כזה בכלל). בכל שישי שבו היינו מתארחים לארוחת שבת, בסיום הקידוש כל הילדים היו מסתדרים בטור לפי הגיל מול אביהם. הוא מניח את ידו על ראשם ומברך אותם. כל אחד ואחת מהם קיבלו ממנו בתורם ברכה אישית, הנלחשת חרישית. משהו בחיבור הזה, שבו עוצרים עוד רגע אחד לפני הארוחה, ומקבלים רגע אישי עם הדמות הדומיננטית בחייהם. רגע שבו הוא מברך כל אחד מהם ומכוון אל כל אחד מילדיו את התקוות, האיחולים והרצונות שלו עבורם.
ערב החג, שנינו עובדים, מצב לא אופייני לאף אחד מאיתנו. מה שמאפשר לנו להגניב פגישת שנה טובה וחג שמח. מעין הרמת כוסית, לכבוד השנה החדשה. ברור לשנינו שמדובר במפגש קצר, שאמור להשאיר אפס סימנים ועקבות. בסיומו שנינו חוזרים אל חיק המשפחות. קבענו להיפגש במטע הזיתים. בפעם הקודמת שנפגשנו שם, זה קרה בזמן שקיעה. החושך עטף אותנו וסיפק לנו תחושת ביטחון ומכסה. הפעם, זה קורה בצהריים, בשעות שיש עדיין אור שמש.
הצלחנו לתזמן את ההגעה שלנו כמעט יחד. אני לבושה בשמלה, התחתונים כבר מזמן בתיק. אני יוצאת מהרכב ועוברת לצד השני להוציא משהו מהתיק. אני מתכופפת ומרגישה אותך מתקרב, מרים את השמלה ומפסק את הרגליים שלי. אתה שולח יד לכוס שלי, מבלי לחשוב, הוא הרי שייך לך. מתאכזב לגלות שאתה לא מרגיש ברטיבות. משחק מעט עם הדגדגן, אני מנסה להתמסר אליך, אך מתקשה לשחרר. המעמד החשוף, בכביש עוטף שטח חקלאי, בצהרי היום מקשה עלי להשתחרר. המילים שלך ומגע האצבעות הכשרוניות שלך מצליחות לחדור אלי ולחבר אותי למקום הנכון שלי מולך. כך, כשאני כפופה לתוך הרכב, אתה מאונן לי ומרגיש את הרטיבות מגיעה. תוך רגעים הזין שלך חודר אלי. אתה מחזק אותי, את המהירות שבה הגוף שלי מגיב אליך ומספק את הרטיבות הנדרשת לזיון. אני שומעת אותך במעורפל, שכן הגניחות שלי בתוך הרכב חזקות, והתחושות שצפות מהכוס שלי לכיוון המוח מערפלות את המודעות שלי לסביבה.. האורגזמה מגיעה חזק כשאני לרגע פתאום שוב מחוברת לעובדה שאנחנו בצהרי היום מזדיינים בשטח פתוח, חשופים. פאק זה מטריף!
אתה מתנתק ממני ומתקדם לכיוון המטע, מתהלך בין עצי הזית, עד שאתה מוצא מיקום שמספק אותך. אני הולכת אחריך עם שמיכת הפיקניק שאמרת לי להביא (מפיקים לקחים מהפעם הקודמת). הסביבה שוב משפיעה עלי ואני יותר עירנית לרעשי הרקע, כיוונים חשופים יותר ופחות, מרווחים בין העצים והמרחק מהכביש ההיקפי והמחשבות נודדות ל"מה אם". איבדתי אותך לרגע בין העצים. כשאני מצליחה למצוא את דמותך בין העצים, אני נרגעת, כמו מי שאבדה ומוצאת את הצפון שלה. כמו גורה אבודה שחוזרת לחיק בעליה. חיוך עולה על שפתי, והוא גדל כשאני רואה אותך עומד כשהזין שלך עומד חשוף, זקור ומחכה לפה שלי. אני מפילה את השמיכה לידך ומתיישבת מיד על הברכיים לרגלייך, לספק את המענה הנדרש - מכניסה אותך לתוך הפה שלי ומתחילה ללקק ולמצוץ. מנסה בכל כוחי, במאמץ רב להתנתק מהסביבה. לאחר כמה רגעים בודדים אתה מפסיק אותי פתאום, מורה לי להיעמד. אני חוששת להסתובב ולראות מה גרם לך להפסיק. הלחץ בתוכי עולה, אך כשאני מרגישה את היד שלך על הזרוע שלי, אני נזכרת לנשום שוב. אני פורסת את השמיכה על הקרקע וחוזרת לשבת על הברכיים, תוך שאתה שולף שוב את הזין הזקור שלך. אני מחייכת ומרוצה שאני זוכה שוב, לקבל אותך לפה שלי. חוזרת ללקק, למצוץ ולהרטיב את הזין שלך. משתדלת להכניס אותו עמוק ככל שיכולה. אתה מניח יד על הראש שלי ומלטף את השיער שלי. הליטוף שלך נעים לי, מעודד אותי. אני לא יודעת מה קלטת ממני, אבל קראת לי פעמיים "גורה, היי היי גורה" הרמתי אליך את העיניים מבלי להוציא את הזין שלך מהפה שלי. הנחת את היד שלך עם לחץ יותר מורגש על הראש ושלחת אלי חיוך ענקי, מרגיע, אולי מנחם. חיוך כזה שאומר - זה אני כאן. את מוצצת את הזין שלי. תתמקדי בי. תני לי את תשומת הלב שלך. משהו בי מצא את המקום הנכון, הרגשתי את המתח משתחרר מהגוף שלי. המשך המציצה הפכה נינוחה יותר מצד אחד, ולהוטה יותר מצד שני. האנחות והגניחות שלך לא הסתירו את העובדה שאתה נהנה ומרוצה.
"זה כל כך מעולה ונעים. אני יכול להתמכר לזיון של הפה שלך".
בראש שלי אני מתפללת שלא תסתפק בפה שלי, ושתמשיך להשתמש בשאר הגוף שלי. אני לרשותך. בבקשה.
