בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דרך מוכרת בעיניים חדשות

מכניסה את ניסיון העבר לתיק, לא משאירה מאחור.
יוצאת לדרך לגלות.

אלה המילים שלי.
לפני שנתיים. 12 בספטמבר 2021 בשעה 18:05

היד שלך מונחת על הראש שלי, עוברת בהחלקה לחלקו האחורי ומתחילה להנחות אותי לעומק המציצה הדרוש. אני משתדלת להיענות עם הגוף שלי ולהרפות את ההתנגדות שמגיעה באופן רפלקסיבי, בכל פעם שאתה דוחף את האגן שלך. בכך מחדיר את הזין שלך, עמוק יותר לגרון שלי. אני משתנקת ומשתעלת וחוזרת למצוץ את הזין שלך. להוטה להצליח יותר עמוק וליותר זמן בניסיון הבא. אני שומעת את החיוך המרוצה שלך ומרגישה את האצבעות שלך תופסות את השיער שלי ומושכות את הראש שלי הרחק ממך. אני מבינה שזה הרגע בו אני נפרדת מהזין שלך כרגע ומנסה להיצמד אליו ולהשאיר אותו בפה שלי. אבל אתה חזק יותר, והחלטי יותר ולא מאפשר לי לעשות מה שאני רוצה. 

"על ארבע, גורה"

אני מסתובבת, נשענת על הידיים שלי קדימה, ומבליטה את התחת שלי לכיוונך. מנקודת המבט הזו, קשה יותר להתעלם מהנוף. הטבע נותן תחושה של חיבור ליצרים הטבעיים והקדומים שלנו. הרחק מהחדר הנקי, עם המצעים הלבנים המתוחים עם ריח פטצ'ולי וניל. הירוק והחום בעיניים, המגע בבכפות הידיים של החול, העלים, ענפי עץ קטנים, זיתים שנשרו מהעץ. התחושה בברכיים של מצע לא חלק, לא נוקשה כמו ריצפה אבל גם לא רך כמו מיטה או כרית. גרמיות כמעט לא נוחה, הודות לשמיכה עליה אני רוכנת. מעבר לעצים רכב עובר במהירות, לא נראה שהוא מאט בסביבתנו, הוא ממשיך הלאה. לא סביר שרואה לעומק המטע מה קורה, אבל הלחץ עולה והגוף מתכנס לתוך עצמו. אתה מנסה לחדור אל התחת שלי, אך הגוף שלי מכווץ, לא מצליחה להרפות מהלחץ. אתה חודר לכוס שלי עם האצבעות, מעסה, מסובב, מזיין. זה מגרה אותי, ואני מרגישה את הרטיבות חוזרת ומתגברת אבל לא מצליחה להשתחרר מספיק כדי לגמור. אתה מרגיש אותי ומדבר איתי. מרגיע אותי במילים שלך ונותן מקום ללחץ. אתה מתקרב עם הלשון שלך לחור התחת שלי מרטיב ומלקק. מעסה בעדינות עם הלשון ולאט לאט אני מרגישה שאני מצליחה להרפות. הלשון שלך חודרת וזה מפקס את תשומת הלב שלי למה שקורה בינינו, ברגע. אתה מזיין את התחת שלי עם הלשון ואני מרפה מעט, מתמסרת. אתה מחליף את הלשון באצבע, מוסיף עוד אצבע לתוך הכוס ועוד אחת מגרה את הדגדגן. עם הגירוי הזה הגוף מתמסר והראש מתמקד במה שחשוב... אתה מרגיש את התגובה של הגוף שלי, שומע את האנחות והגניחות המתגברות "בדיוק ככה. זאת הגורה שלי". מספר רגעים חולפים, והגוף שלי רוטט ורועד.  אתה לא מבזבז זמן, וחודר לתחת שלי עם הזין שלך ועושה קסמים בגוף שלי. בהתחלה לאט, נותן לגוף שלי להתרגל לגודל שלך ולתנועה. אתה שומע אותי מייבבת. אתה שואל כדי לוודא שכואב. "זה שורף כל כך" אני מצליחה לומר בין התכווצות לגניחה. אתה מרוצה מהכאב, ומגביר את הקצב של הזיון והאורגזמה הבאה שלי, מגיעה מהר. אני שומעת את הגניחות שלך ומבינה שאתה קרוב, אתה יוצא ממני ואני מסתובבת למצוץ את הזין שלך. יונקת אותו ושומעת אותך, בין גניחה לאנחה "את לא בולעת!". ממשיכה למצוץ את הזין וללקק אותו עד שאני מרגישה את הזרע החם והטעים שלך ממלא את הפה שלי. ממשיכה לינוק וללקק, אוספת את כל הטיפות, לא לפספס אף טיפה. אתה שולף את הזין שלך לאט מהפה שלי ואני דואגת שיצא נקי לחלוטין. אני מחזיקה את עצמי, ולא בולעת, מחזיקה את הזרע בפה. אתה מתכופף אלי ומניח את היד שלך על הראש שלי. מסתכל לי בעיניים ומברך אותי לכבוד השנה החדשה. בסיום הברכה אתה מאשר לי לבלוע את הזרע. אני בולעת ומלקקת את השפתיים. מחייכת אליך, מאושרת ומסופקת. 

מבלי לדעת, סיפקת לי את החוויה שכל כך קיוויתי לה לאורך ילדותי. לקבל ברכה אישית, הנאמרת באינטימיות מפיה של דמות דומיננטית בחיי. התנוחה הזאת שהיד שלך על הראש שלי, החיוך שלך, המבט המרוצה והגאה בעיניים שלך, המילים שמספרות לי כמה אני חשובה לך. תמונה מושלמת ומרגשת. 

תודה לך. 

מון לייט - מותח.
אש ותמרות עשן
שריפה במטע זיתים.
לפני שנתיים
מאסטר ראביט​(שולט) - ברכה במטע הזיתים 😘
לפני שנתיים
שולט בך בכבוד - Maמם
לפני שנתיים
ma​(נשלטת) - חייכתי 😃
לפני שנתיים
שולט בך בכבוד - אז עשיתי את שלי
לפני שנתיים
תובנות​(מתחלף) - עשית לי את הכיפור, מחרמן ברמות!
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י