אתמול, צילצלתי אליה.
דווקה, אותה מכיר כן מהקהילה. די וותיקה.
אפילו סישנה אותי בשלב ההכרות ו...היה מצויין:)
אבל, די מהר הבנו, שנועדנו לחברות אמת אמיצה.
ויתרנו מראש (הפסד שלי כמובן), על מה שקשור בסשנים או סקס והתמקדנו בחברות
ובתוכן.
היא, גם מאלה, שלא הייתי בקשר בחודשים האחרונים.
גם לא היה צורך. השיחה החדשה, הומשכה בדיוק, מאותה נקודה שהקודמת נסתיימה.
ללא שאלות 'איפה נעלמת?' 'שכחת אותי?'...אין לנו צורך במשחקי סחטנות רגשית...
מאוד מכבד ומעריך אותה, על שלל תכונותיה, ציבעוניותה, ויכולתה לראות מופשטות.
כשצילצלתי, ישר הרגישה במצוקתי ונענתה. כיוונה בקלילות את השיחה אלי והקשיבה.
הלכה אתי בשיחה ולא דילגה על אף שלב.
קבלה - היה לי הרבה דברים לשפוך. היא עודדה, הקשיבה ואף שאלה שאלות הבהרה.
ואני שופך ושופך...והיא ממשיכה לספוג, כאלו זה צורך שלה בכלל.
הזדהות - בו היא סיפרה לי מנסיונה במצוקות כגון אלו. כיצד עברה בפועל, בעברה, את
התחושה של 'השמיים נופלים' ו'סוף העולם'... הרגשה, בה הכל תפל...
עידוד - בו הסבירה לי שתמיד, משום מה, מופיעה לה קרן אור בסוף התהליך, ובכלל,
שלתהליך יש סוף. הפנתה את תשומת ליבי, שאני מקפיד למנות את השלילי ולדלג על
כל כך הרבה חיובי שהיה במקביל (צודקת).
מעבר - ובלי שהרגשתי, עברנו לדברים מחוייכים וזכרונות מצחיקים מעברנו העשיר..:)
מצאתי עצמי מחייך באמת ואפילו (אל תגלו לאף אחד) רמזים לשמחת חיים חבויה בי...
כל כך, הורשמתי, ולא בפעם הראשונה בהכרותנו, מיכולתה להיות שם, הנתינה העצומה
והלב הכה רחב שלה...
וכך המשיכה לה השיחה, כשלפתע, שמתי לב ש...דיברנו רק עלי (לא אופייני לי)
'ומה שלומך?' שאלתי.
'שלומי מצויין' ענתה. 'רק ש....'
'גילו לי סרטן בריאות, דרגה 3 (מתוך 4) וזה ממאיר. מתחילה מחר בהקרנות
וכימותראפיה..'
לפעמים, אני כל כך מטומטם...
(קיבלתי את סטירת הלחי, לה הייתי זקוק. הולך להיות שם הרבה בשבילה)
הערה: העלתי פוסט זה בבוקר, ולאחר מחשבה שאולי היא תקרא ותכעס או שמא, זאת
סוג של פלישה או חשיפה, שאינה מעוניינת בה, הורדתי.
(אבקש סליחה מאלה שהגיבו לי ותודה שהגבתם)
לאחר שיחה אתה, היא תמכה דווקה שאחזיר את הפוסט וכך אני עושה.
שמחתי לשמוע שהיא חזקה ואין בי ספק שננצח. אין שום אפשרות אחרת!
לפני 12 שנים. 14 בפברואר 2012 בשעה 18:18
