תקופה בעייתית, כבר אמרנו?
לא מבין: המעט שאני רוצה, אינו בנמצא. כתחליף, מוצא לי שפע של כלום....
אז, בסדר...התחלתי את היום בפסימיות הרגילה...
פותח -
את הטלפון הביתי (מרבה לסגור את אמצעי התקשורת, כדי להשיג קצת שלווה..),
המכשיר המנייאק, לא נשאר חייב ומייד מתחיל לצרוח...כאילו אין מחר.
אני מרים..בצד השני, משהו מהעבודה:
לא תיאמת מה שסוכם לגבי מחר?
אני: 'דווקה כן. מתואם'
הוא: שום מתואם...תבדוק'
ואז גיליתי, שהעוזרת החדשה שלי, יד ימיני, הינה אכן 'יסמן' מצויינת....
היא מקפידה תמיד לומר 'יס', אין בעיות, יבוצע...
ובזאת, לדעתה, תפקידה נסתיים. היא כמובן, לא תעשה את המטלה. רק תאשר שקיבלה
את ההוראה....
אוקיי...תאמתי לבד.
פותח -
את הנייד, וגם הוא לא פרייר. ישר צילצול. מהצד השני, מקורבת.
'תגיד, אתה אמרת להיא, שהיא אמרה לחברה שדיברה עם ההוא? כיצד יכולת?'
אני: 'סליחה? אפשר תרגום? במה מדובר?'
היא: במה מדובר? אני בעצמי לא יודעת..אבל תדע לך שזה חמור ומה שעשית פוגע
ומאוד מעליב!'
אני: ומה בדיוק עשיתי?'
היא: הסברתי לך שאני לא יודעת. מה זה קשור? למה אתה מעביר נושא?
כשנסתיימה השיחה, הבנתי עוד פחות מטרם צילצל הפון.
(מתחיל להבין שזה סכסוך פרטי, ביני ובין ריבונו של עולם).
פותח -
פה, באתר, את תיבת ההודעות, ומתמוגג מהידיעה שמחכה לי הודעה חדשה...
טוב, היא אמנם מבחור צעיר ונמרץ...ומה בדיוק לי ולגברים??
כנראה קרא ואהב או לחילופין, ראה תמונות...השד יודע.
בכל אופן, פנייתו הייתה מורכבת מחד ותמציתית מאידך וזאת לשונה:
'היי'
זהו? על בסיס כה רחב אתה פונה אלי? 'היי'?
נשמע לי עמוק...אולי עמוק מדי לפשוט עם כמוני. עזבתי את זה.
פותח -
את המקרר, אולי נכניס משהו לבטן....לא זוכר מתי לאחרונה אכלתי (באמת ששוכח).
מסתבר שהייתי ונותרתי מתווך מעולה....בין המוכר לפח האשפה, עם עצירה תקופתית
במקרר...
הכל שם, או רקוב או שעבר זמנו, ואלא אם כן, הסינים, החלו ליצר אוכל ירוק, הרי שגם
ה'טייק אוואי' המצוי במדף העליון, בדרכו לפח ויפה שעה אחת קודם.
סיפור המקרר , השכיח את תיאבוני ובמקומו הרגשתי סחרחורת קלה...אז, כדור....
פותח -
את ארון התרופות, וישר נחרד: יש שם בקבוקונים, שקיות נייר, תבליות, קאפסולות....
והכל לא מוכר. אין לי מושג ממתי הכדורים, לאיזה צורך נתנו וגם אלה, המלווים בתווית,
מכילים מילים הכוללות כ - 15 אותיות בלטינית....כולו רציתי משהו לכאב ראש. אבל
בעצם מה קיוויתי? ששם גורלי ישתנה?
נכנס לרכב ונוסע לירושלים (כן, מבין שזאת סטיה בפני עצמה...). נוסע למסעדה בשוק
מחנה יהודה, בה אני סועד מדי פעם לאורך שנים רבות: 'מורדוך'
פותח -
שולחן במורדוך, ומעבר לפינוקי הבית, מזמין מרק 'קובה - חמוסטה' (לימון). פעם, אמר
לי מישהו: 'מרק עשיר, זה מרק שאתה מניח את הכף והיא לא שוקעת'... הם, בהחלט
ענו לקריטריון. בסיומו, אולצתי לטעום מה'חרשוף הממולא' (לב ארטישוק) ונרגעתי.
מה אומר ומה אגיד? חרא יום אבל האוכל היה בסדר 😄
(מוקדש לך, ידידתי המאושפזת) תחיית קרידנס קליווטר
לפני 12 שנים. 15 בפברואר 2012 בשעה 13:08
