לפני 3 שנים. 14 בפברואר 2021 בשעה 14:01
אני זוכר בעיקר את הריח בחדר, עירוב של חייתיות וסקס שרק המערכת הלימבית יכולה לייצר. ככה מריחים אחרי שעתיים של אוננות בלתי פוסקת. מסך המחשב עוד ניגן את הפורנוגרפיה האהובה עליך כשנכנסתי לדירה, זו שהשארתי שם כשעזבתי מוקדם יותר ואמרתי לך מה חוקי המשחק. לא להפסיק בשום מצב, ולא לגמור. התנשמת בכבדות וריחפת, ותלית בי מבט אילם שספק אמר משהו, ספק התחנן. אולי זה מה שמרגישים נזירים בודהיסטים שמגיעים לנירוונה. הנחתי את התיק וניגשתי אליך, וכשהפכתי אותך על ארבע על הספה לא הבעת כל התנגדות והיית רפויה לגמרי; רק ידך סירבה לעזוב את מקומה והמשיכה לשפשף. נטלתי את חומר הסיכה מהארונית הסמוכה, וכששימנתי את פי הטבעת שלך בדממה הבחנתי ברעד שחלף בך. כשחדרתי אליך פלטת אנחה, אך לא אמרנו דבר. הבנו אחד את השני באופן מושלם, ולא נותר דבר להגיד.