הפתגם הישן מדבר על לקחת סוכריה מילד, אבל הכיף הגדול הוא דווקא לקחת דברים ממישהי שרוצה שיקחו אותם ממנה. אהבתי לגזול ממך את חוש הראייה באמצעות כיסוי לעיניים, את חוש השמיעה באמצעות אוזניות מבטלות רעש, ואת התנועה כשקשרתי את ידייך מאחורי גבך. איבוד חוש אחד מחדד את השאר, וידעתי שאת מנסה להאחז כעת בכל ליטוף, מגע או רפרוף קלים. האצבע שלי שהחליקה על פני שפתי הכוס שלך גרמה לך להצטמרר, וכשחדרה אליך יכולתי לראות את אגנך נע לפנים, כאילו מנסה לאשש את החדירה, להאחז בשביב של ודאות בעולם בו שניים מהחושים נלקחו ממך. כשהשכבתי אותך על גבך ובעלתי אותך, הקפדתי תחילה לא לגעת בך, להרגיל אותך שלב אחר שלב למגע. ניסית ללפות את האיבר שלי עם שרירי הנרתיק שלך, ובכל פעם שיצאתי ונכנסתי חשתי בידיים שלך שנאבקות ללא הצלחה בחבל שקשר אותן. כשלא יכולת יותר, התחננת. ידעתי כמה את שונאת להתחנן, לבוא ממקום של חולשה; לכן תמיד עזרתי לך והחלשתי אותך, בדיוק מספיק כדי שתוכלי להרשות לעצמך. כשקראת לעצמך זונה לא יכולתי יותר להתאפק. לפתתי אותך בחוזקה והלמתי בתוכך במכות קצובות, חזקות, עד שכל גופך נרעד והתפתל והתחנונים הפכו לקריאות של ניצחון.
