לפני 3 שנים. 18 באפריל 2021 בשעה 14:10
אני רוצה להכאיב לך. לא יותר מדי - רק מספיק בשביל לראות בעיניים שלך את המבט המתריס, המתגרה, זה ששואל אותי, "זה כל מה שאתה מסוגל לו? תמיד חשבתי שאתה יכול יותר מזה." לא ממש אכפת לשנינו איך זה יקרה. חגורה, סטירה, הפרטים פחות חשובים. אני רוצה לראות את הדמעות נקוות בזויות עיניך, אלה שאת תמיד אומרת שלא זולגות לך ואת לא יודעת איך לשחרר. אני רוצה להרגיש את הנרתיק שלך מתכווץ סביבי ומתחנן בפני לקחת ממך את כל הדברים בלי השם שאורבים אצלך במחשכים, להפוך אותם לשלי ולהראות לך שאין לך ממה לפחד. ואז, כשאת גומרת ואני מנחית עליך את הסטירה האחרונה, אני רוצה שתתני לעצמך ליפול למקום אליו לא מגיעות קרני השמש, רק כדי שאוכל להושיט את ידיי פנימה ולחלץ אותך בחזרה אל החיבוק החם שאחרי.