כן, אני יודע שיצאת שעה מוקדם מהעבודה כדי לבשל לעצמך. כן, אני יודע שבדיוק התיישבת לאכול. כן, אני יודע שאת רעבה. כן, אני יודע שאת יודעת לבשל מצוין. פשוט חשבתי שבתוצאה הסופית חסר איזה רכיב שיוסיף לה עניין. לא, אל תרימי את המבט שלך מהצלחת. לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים, ולפעמים לא. היום לא. זה שיעור חשוב, להשלים עם אכזבות. בזמן שאת אוכלת, כדאי שגם תפשילי את המכנסיים שלך. לא, לא אמרתי לך להפסיק לאכול. לא צריך עד הרצפה ממש, רק זוזי לאחור במעט עד שהישבן שלך יבלוט מעבר לקצה הכיסא, ואל תשימי לב לאצבע המסוככת שלי שמדגדגת לך את פי הטבעת ואז מפשקת אותו ומוצאת את דרכה פנימה. אל תתני לזה להפריע לך, את צריכה לאכול אחרי יום ארוך. לא אכפת לך שאחדיר עוד אצבע, נכון? אבל אל תדאגי, אני אתן לך לסיים את המנה לפני שאניח את הצלחת בצד, אשטח אותך על השולחן, ואחדור אליך באיטיות חושנית מאחור. מה את חושבת שאני? אני בסך הכל טיפוס מתחשב.