אני מחבב חורי תחת. אני לא באמת יודע למה. למה גברים מסוימים חולמים למצוץ בוהן אישה? אולי זה כי אמרו לי שאסור לי כשנהייתי נער ושלחתי יד אל תוך התחתונים של החברה הראשונה שלי. אולי זה משום שפי הטבעת מעוצבב על ידי אינספור קצות עצבים, גופי גולג'י-מזוני או וואטר-פאסיני שמובילים כל הדרך חזרה לעמוד השדרה התחתון ומשם למוקדי עונג במוח. ואולי זה פשוט איך שאת גונחת כשאני נוגע בחור שלך, על אף שלא למדת נוירואנטומיה ויש לך רק חוכמת חיים וחיישנים מצוינים לטינופת.
אולי זה משום שהוא כל כך ורסטילי. אני יכול לחדור אליו בעדינות בעודך שכובה על הבטן ולהצמיד אגודל אל הדגדגן בתנועות מעגליות, לקרב את פי לאוזנך עד שתוכלי לחוש בהבל שיוצא ממנו, ולתת לך לחוש אותי קרוב-קרוב; את משקל גופי מעליך, מרתק אותך, עוטף אותך כך שלא תוכלי לזוז, ברגע של אינטימיות נדירה. אני יכול לפשק את רגליך כשאת על ארבע, ולהעביר עליו לשון כדי לראות אותך נרעדת ומאדימה - תמיד היה לך את הקטע החמוד הזה שגרם לך להסמיק ולהצטמרר בכל פעם שטיילתי סביבו במעגלים עם קצה הלשון, שריד של הימים בהם היית פוריטנית, לפני שהשתדרת והפכת להיות זונה פוריטנית. אני יכול לדחוף את הפרצוף שלך בין חורי הישבן שלי ולהורות לך ללקק אותו, תוך שאני אוחז בשערך ומעט חונק אותך, אופף אותך בריח ובארומה הייחודית שלי. אותה הפעולה, משמעות שונה לחלוטין. ואני יכול לכופף אותך על הספה ההיא, האדומה, שאת שונאת במיוחד, כשאת ממלמלת משהו לא-ממש-מעניין, לחפצן אותך כאחרונת הכלבות, ולדחוף את עצמי לתוכך. לתפוס בשיער היפה, לאגרף אותו לכדי קוקו ולשאול אותך עד כמה את זונה מאחד ועד עשר. וכשאת מייבבת ואומרת אחת עשרה - כמו שרק זונה כמוך הייתה יודעת לענות - אני יכול יכול לגמור בתוכו מבלי לחשוב שלוש פעמים על כמה ימים חלפו מאז המחזור האחרון שלך. כי יש בו הכל, ועכשיו גם יש בו את הזרע שלי שיטפטף ממך על מושב האוטו בדרך הביתה ויסמן את השביל ממני ועד עמוק בלב שלך. ורסטילי - כבר אמרתי?
