סנטוריון היקר,
איך אני הופכת לבנאדם יותר פרודוקטיבי?
שלך, הבוהה-בעננים
לבוהה שלום רב,
באופן פרדוקסלי הסוד לפרודוקטיביות הוא לעשות כמה שפחות. ("שפחות" בסגול, לא בשווא, כן? האופציה השנייה גם רצויה אבל מובילה לתוצאות אחרות.)
אני אסביר. יש כמה אקסיומות שאי אפשר להתחמק מהן בטבע. למשל, שהאי-סדר בעולם גדל עם הזמן. או שטוסט תמיד יפול עם הפנים המרוחות בחמאה על הרצפה. או שהמשקל של המזוודה שאת שולחת לבטן המטוס תמיד יהיה 24 ק"ג בשקילה, קילו אחד מעל המכסימום המותר, ואת תצטרכי לכרוע ברך בשדה ולהתחיל להעביר חפצים בין המזוודה לטרולי ולקלל את הפקידה בזמן שהאנשים מאחורייך מקללים אותך. אחת האקסיומות האלה היא שכל דבר לוקח פי שניים זמן מהזמן שאנחנו מקציבים לו, גם כאשר אנחנו לוקחים את האקסיומה הזו בחשבון. חשבת שיקח לך חצי שעה להרכיב את הכיסא שקנית באיקאה? תשכחי מזה, סביר יותר שכדאי שתפני שעתיים. את חושבת שתוכלי לסגור את העבודה שאת צריכה להגיש תוך יום וחצי? אין סיכוי, תתחילי לשבת עוד היום כי זה ייקח לך שבוע.
איך כל זה מתקשר לפרודוקטיביות? פשוט מאד. הסיבה שרבים מאיתנו לא פרודוקטיביים היא משום שהיכולת שלנו לאמוד זמנים לוקה בחסר. כתוצאה מכך אנחנו לא מעריכים נכון כמה זמן ייקח לנו לעשות כל דבר, ואנחנו מנסים לעשות יותר מדי דברים בפחות מדי זמן. היערמות המטלות גורמת לנו לשיתוק, לכישלון, להצלחות חלקיות בלבד ולחוסר פרודוקטיביות. זאת, אם כך, תוכנית שלושת השלבים של סנטריון לפרודוקטיביות:
1. לזהות מה באמת חשוב לנו, במה אנחנו באמת רוצים להיות פרודוקטיביים, וללמוד לתעדף אותו.
2. להקדיש לו די זמן כדי להצליח בו באמת.
3. כדי שיהיה לנו די זמן עלינו ללמוד לומר לא לדברים אחרים שמפריעים לנו בזה; אם זה לסרב לפרויקטים נוספים בעבודה, או להתרכז בקשרים החברתיים שבאמת חשובים לנו ולא להתפתות לצאת למסיבות שיטחיות עם אנשים שברובם זרים לנו.
כמה פשוט, ככה יעיל. עכשיו תפסיקי לגלוש בכלוב ולקרוא את השטויות שאני כותב כי זה בטוח ביזבוז מוחלט של זמן, ולכי לעשות את מה שבאמת חשוב לך.
ס.