זה היה באמצע 'Enjoy The Silence' ששמעתי את ה”היי” הקטן שלה מאחורי. הסבתי את ראשי בהפתעה. ישבתי בפינה רחוקה על הבאר ואחזתי בכוס הבירה הקרה בידי תוך הקשבה לשירי סוף שנות השמונים. ראיתי אותה קודם לכן מרחוק, מצחקקת עם מישהו אחר, והנחתי שאין טעם לפנות אליה.
“היי,” אמרתי בחזרה. הפינה שלי הייתה מספיק מבודדת ומספיק רחוקה מהרמקולים כדי שיהיה אפשר לנהל בה שיחה נורמלית.
“ראיתי שהסתכלת עלי מהצד השני,” היא אמרה.
זה היה חדש. לא הייתי רגיל לבחורות אסרטיביות כמוה. היא הייתה צעירה ממני בכעשור. אולי זה קטע של נשים צעירות.
“כן,” אמרתי.
“אתה יודע, השיר הזה יצא באותה השנה בה נולדתי,” היא חייכה.
“אני יותר בקטע של דוראן דוראן,” אמרתי בחזרה.
היא עבדה כפקידה באחת מחברות ההייטק באזור, אבל בזמנה הפנוי בערבים היה לה עסק עצמאי קטן של תיקלוט. התחלנו לשוחח והיא הפגינה בקיאות מרשימה בשירי להקות שהייתי אמור להכיר מפאת גילי אבל אף פעם לא יצא לי. היו לה תווי פנים עדינים, חמודים, מוקפים בשיער ג'ינג'י חלק. שוחחנו על כל מיני נושאים. היא חייכה הרבה והקפידה לגעת בזרוע שלי בכל הרגעים הנכונים. קראו לה גל. מוזר, תמיד חשבתי שגל הוא שם של גבר.
“אז מה מביא אותך לפאב לבד, רון?”
“הייתי אמור להיפגש עם חבר לבירה, אבל הוא הבריז לי.”
“אוי,” היא אמרה באמפתיה.
“כל מה שצריך הוא טקסט אחד מחברה חרמנית כדי לשבור אותו.”
“אז מה התוכניות שלך להמשך הערב?”
הזדקפתי. שוב פעם האסטרטיביות הזו. היה בזה משהו שמצא חן בעיני וגרם לי להוריד מגננות. “שום דבר מיוחד,” אמרתי. “מה את מציעה?”
“רוצה לבוא בחזרה אלינו?” שאלה בתמימות.
כן. רגע, מה?
“אלינו?”
“כן. אני ובעלי ראינו אותך קודם ושנינו חשבנו שאתה חמוד. ראית אותו קודם, לא?” היא נפנפה אליו לשלום והוא החזיר לה, מהצד השני של החדר.
היא הייתה חמודה. מאד חמודה. בדיוק הטיפוס שלי, אבל ניסיתי למצוא דרך לסרב לה בנימוס.
“אה,” אמרתי בהיסוס, “תקשיבי, זה מחמיא לי מאד. אבל אני לא בקטע של גברים.”
“אל תדאג,” היא הניחה את ידה על זרועי, “הוא אוהב לצפות. הוא לא חייב להשתתף אם לא תרצה.”
השיחה כולה הרגישה מוזרה, סוריאליסטית מעט. איך היא יכולה לדבר על הדברים האלה בחופשיות הזו?
“אני לא יודע ... “
“אני אגיד לך מה. תבוא אלינו, אני אשים מוזיקה טובה. נשתה משהו. יש לנו ויסקי ממש טוב. נראה לאן עניינים יתפתחו. אם תרצה להפסיק, נפסיק, זה הכל.”
“תראי, גל, ... “
היא קטעה אותי בפתאומיות. “אני ארד לך.”
הבטתי בה, מעט המום. היה נראה שבכל שלב בשיחה הנועזות שלה הקדימה את שלי לפחות בצעד. לפעמים ביותר. מצד שני, באמת עבר הרבה זמן מאז קיבלתי מציצה טובה.
“מה בדיוק התפקיד שלו בזה?”
“כלום,” היא ענתה. “הוא יישב איפה שתגיד לו. הוא לא יעשה שום דבר שלא תרצה. הוא רק יאונן, זה הקטע שלו.”
הסתכלתי בה, מתקשה להגיע להחלטה. היא זיהתה את ההיסוס שלי, ושוב הקדימה אותי בצעד. “אני אתן לך לזיין לי את הפה. אני אתן לך לתפוס לי את הראש בשתי הידיים שלך ולהשתמש בי. גם תוכל לקרוא לי בשמות, כאלה שרוב הבחורות לא מעיזות אפילו לבטא. קדימה, אני יודעת שאתה רוצה את זה. בעוד חצי שעה הפה החמוד הזה יכול להיות שלך.”
שפתיה התכווצו לכדי נשיקה, וידה נשלחה אל המפשעה שלי ומיששה אותי. הייתי זקור וקשה כאבן. היא תלתה בי את עיני העגל העגולות שלה, ממתינה למוצא פי.
כמה גרוע זה כבר יכול להיות? היא ממש הייתה הטיפוס שלי. והוא לא יעשה כלום, ואם כן, אני תמיד יכול להסתלק משם. הסתכלתי עליו. הוא לא נראה מאיים. אני אוכל לגבור עליו אם הם ינסו משהו מוזר. יכולתי לדמיין אותה כורעת בין רגלי ואותי, אוחז ברקותיה בעודי מניע את האגן שלי קדימה ואחורה.
“אוקי,” אמרתי בפשטות.
היא חייכה. היה נראה כאילו ממש הוקל לה. היא אחזה בידי ומשכה אותי משם.
* * * * *
הויסקי שלהם באמת היה טוב, והמוזיקה ברקע השלימה את האורות המעומעמים. התחושה היה נהדרת. כמעט הצלחתי להתעלם ממנו בפינת החדר, על הכיסא במכנסיים מופשלים, משפשף את איברו בקצב בו חדרתי אל פיה. עיני העגל שלה הביטו מעלה, אלי. אין אף גבר בעולם שיכול להישאר רפוי אל מול עיניים כאלה.
היא אותתה לי בידה והפסקתי. איברי הזקור נשמט מפיה והיא התנשמה.
“אתה עומד לגמור?” היא שאלה.
“כן,” אמרתי, ושמתי לב שאני מתנשם בכבדות.
“תקשיב,” היא אמרה. “אתה יכול לגמור לי בפה, כמו שסיכמנו. או ... “
“או?” ניסיתי לנחש מה המשך דבריה.
“או שאתה יכול להוריד לי את המכנסיים, לכופף אותי על המיטה ולזיין אותי בתחת. אתה רוצה לגמור ככה? בתוכי?”
שוב היא הקדימה אותי בשלושה צעדים. לקח לי כמה שניות להתגבש בחזרה.
“ברור.”
היא חייכה. “אז תתן גם לו?” שאלה.
“לגמור בתוכך? ... ”
“לא, טיפשון. לגמור בתוכך. בזמן שאתה בתוכי. זה התנאי. זה הוגן. אתה חודר אלי, והוא חודר אליך. אתה תהנה, סמוך עלי.”
מצמצתי, פעור פה. זה היה קצת יותר ממה שציפיתי לו. ואז נפלה ההחלטה. משכתי את מכנסיי מעלה וחגרתי את החגורה. עיניה נפערו וניכר שהיא הבינה שנטלה צעד אחד יותר מדי.
“אני סיימתי כאן,” אמרתי.
על פניה נרשמו אותות של חרדה, בעודה מנסה להחזיר את המצב לקדמותו. “רגע, רון, אל תלך. אתה לא חייב לעשות את זה. תגמור לי בפה. אני מתנצלת אם פגעתי בך. זיין לי את הפה, רון, בבקשה. אני אהיה זונה טובה, בבקשה, אל תלך. רון!”
“שיהיה לשניכם לילה טוב,” אמרתי, וסגרתי את הדלת אחרי, בידיים רועדות.
היא לא עשתה מאמץ לשנות את דעתי כשירדתי במדרגות. עד מהרה שוב הייתי באוויר התל-אביבי הקריר.
* * * * *
הייתי בפאב מספר פעמים מאז, אך מעולם לא יצא לי לפגוש אותה שנית. כנראה ששניהם פקדו אותו רק כדי למצוא צלע שלישית. באותו הלילה שכבתי במיטה ודמיינתי איך היה נראה הישבן שלה מחוץ לג'ינס הצמוד שלבשה. אוננתי שוב ושוב בעודי מדמיין אותי נצמד אליה מאחור ושוקע בין הפלחים הלבנים והרכים שלה, מזיין אותה בתאווה; ואז דמיינתי אותו, נצמד אלי מאחור ומזיין אותי, עד ששלושתינו גומרים יחד.
