סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 10 שנים. יום שבת, 25 ביוני 2016 בשעה 15:11

הפרטים:

אתמול סביבות 20 בערב סאב שכבר נםגשנו בעבר במקרה גם ידיד שלי.. הציע לסשן ספונטני כי היה בסביבה.. הסכמתי. בתכלס יותר מבדר לצאת לסשן בלילה מאשר לראות פרקים חוזרים של בייק אוף ישראל...

אסף אותי מהבית ב22:30 ונסענו לחוף ינאי... יש שם גישה נוחה מאוד לחוף.. אין מדרגות פשוט חלום שלא צריך ךשבור את הראש כי אין תאורה והכל ישר... לקחתי אותו ביד והובלתי אל מאחורי בקטת המציל.. היו אורות במרחק לכן התחמקנו אל בין הסלעים... שם חיבקתי אותו מאחור וסובבתי לו את הפטמות מתחת לחולצה....  לאחר מכן בעזרת אצבעותי וציפורניי אשר קודם דאגתי להעביר על גופו כטיזינג.. פשוט סובבתי לו את הזין והביצים כאב לו.. מאוד... כזה כיף שהכאב שהוא חש הוא כאב שנגרם על ידי. מישהו בא לכיווננו.. זזנו יותר עמוק אל בין הסלעים... שם הוצאתי כבל שהיה לי בתיק (כן תיק ש בחורה זה מקום מוזר ניתן למצוא בו הכל), קיפלתי אותו לשניים והתחלתי להצליף על הזין ועל התחת שלו.... סיפוק אדיר!!! הוא נשכב על החול והמשכתי להצליף בו עם הכבל...  לבסוף הלכנו... 

סיום הערב היה בסושייה....

 

מושלם היה קצר אבל סיפק במקצת את הסדיסטיות שבי.

 

עד לפעם ההבאה

לפני 10 שנים. יום שבת, 25 ביוני 2016 בשעה 13:35

אומרים שאנו מקבלים את האהבה שחושבים שמגיעה לנו..

אבל איך לדעת לאיזו אהבה ראויים אם לא יודעים מה זאת אהבה?

ואיך לומדים..

לפני 10 שנים. יום שישי, 24 ביוני 2016 בשעה 20:03

סשן על שפת הים .. החלטה של חצי שעה.... הכי ספונטני שיש... פרטים בהמשך...

 

הפרטים:

אתמול סביבות 20 בערב סאב שכבר נםגשנו בעבר במקרה גם ידיד שלי.. הציע לסשן ספונטני כי היה בסביבה.. הסכמתי. בתכלס יותר מבדר לצאת לסשן בלילה מאשר לראות פרקים חוזרים של בייק אוף ישראל...

אסף אותי מהבית ב22:30 ונסענו לחוף ינאי... יש שם גישה נוחה מאוד לחוף.. אין מדרגות פשוט חלום שלא צריך ךשבור את הראש כי אין תאורה והכל ישר... לקחתי אותו ביד והובלתי אל מאחורי בקטת המציל.. היו אורות במרחק לכן התחמקנו אל בין הסלעים... שם חיבקתי אותו מאחור וסובבתי לו את הפטמות מתחת לחולצה....  לאחר מכן בעזרת אצבעותי וציפורניי אשר קודם דאגתי להעביר על גופו כטיזינג.. פשוט סובבתי לו את הזין והביצים כאב לו.. מאוד... כזה כיף שהכאב שהוא חש הוא כאב שנגרם על ידי. מישהו בא לכיווננו.. זזנו יותר עמוק אל בין הסלעים... שם הוצאתי כבל שהיה לי בתיק (כן תיק ש בחורה זה מקום מוזר ניתן למצוא בו הכל), קיפלתי אותו לשניים והתחלתי להצליף על הזין ועל התחת שלו.... סיפוק אדיר!!! הוא נשכב על החול והמשכתי להצליף בו עם הכבל...  לבסוף הלכנו... 

סיום הערב היה בסושייה....

 

מושלם היה קצר אבל סיפק במקצת את הסדיסטיות שבי.

 

עד לפעם ההבאה

 

לפני 10 שנים. יום חמישי, 23 ביוני 2016 בשעה 4:44

היום הגעתי לתל אביב בשביל פגישה, הקדמתי בשעתיים והגעתי לטיילת, בשמלה מתנופפת ברוח, קפקפים ומשקפי שמש, במיוחד אהבתי את זה שהלכתי על החוף והרטבתי את הרגליים עכשיו.. טיפה מרימה את השמלה בכדי שלא תרטב.... מממממממ נראה לי זאת תהיה תחנה קבועה לפני סשנים.... החוף....בתל אביב.. מעוד מרגיע.. לפרוס ידיים לצדדים ולחוש ברוח... כיף. :)

אזוז לכיוון קו 18 עכשיו... פגישה ב 10:00.

לפני 10 שנים. יום שני, 20 ביוני 2016 בשעה 6:25

בתור ילד קטן מתעצבן

על הוריך : אל תלך לשם

אל תשחק עם חבריך,

זה מסוכן, אתה תיפול

חכה עוד קצת תהיה גדול

תוכל לרוץ עם חבריך

לשבת עד החשכה

בנתיים בוא חמוד הביתה

כי תתקרר הארוחה.

שומע צעקה של אמא מהחלון קוראת לך

"יקיר תגיד לי לא שמעת?

הארוחה התקררה!!"

ושוב אותו הקול של אמא

יוצאת החוצה עם מחבט

ואחריך היא רודפת ומוסיפה

לך מיד, שדעתך תמיד מוסחת

שלא מקשיב אתה כמאט

ושחכה חכה לאבא גם יעבור

זה עוד מאט, לבסוף אותך תופסת

באוזן אל הבית מובילה

בקול כועס לך אומרת 

"יקיר, אין טלוויזיה בשבילך, לך למטבח 

תוכל בשקט ואז לחדר-שיעורים!"

מי מאיתנו לא היה שם?

כולנו חברה, אמיתי

ובא הרגע התבגרנו כיום 

חלקנו כבר הורים

אבל העונשים שאנו לילדים נותנים,

שונים. היום יש טלפון לילד גן

מהשכונה, ושוב האמא מתקשרת אומרת "היכן אתה יואב?"

וההמשך לכך ידוע, הכל חוזר פה על עצמו.

אם אפשרי היה לחזור עשרים שנה

לי לאחור ושוב לשמוע את אימי

קוראת מהחלון "בואי חמודה בואי תוכלי",

לראות את סבתא השכנה צורחת

"דימה" בשכונה "תחזור הביתה ומיד

אחרת תצטער על כך!" כל כך הצחיקה סצנה זאת.

עכשיו חיוך אירוניה, הרי זה לא יחזור

כי הטכנולוגיה לקחה לנו הכל.

אני כאמא צעירה תופסת את עצמי,

לא פעם את ילדי אני מזהירה בדיוק

באותן מילים.

היכן היו הם אז היכן אנו היום,

רק כשהופכים אנחנו להיות במקומם

אז מבינים זה מזה להיות שם בדיוק כמותם.

וילדנו יגדלו, יבינו זאת לבד

שלהיות הורים זה לא פשוט, כל מה שעושים 

מגיע מהלב, מדאגה ואהבה אליכם ילדים.

שתגדלו תבינו תבואו ותגידו: 

כמה שאני אוהב אותך, אמא יקרה,

ומילה אחת רוצה לומר לך אמא

היא :תודה.

 

 

ומי שמתחבר תגיבו בשמחה.. גם לייק פה יתקבל בהמון המון ברכה.

 ואם אפילו רק אחד מכם יראה פה השראה 

שיתקשר הוא לאמו בשביל לומר תודה.

 

 

 

 

לפני 10 שנים. יום שני, 20 ביוני 2016 בשעה 5:59

הוא הזמין אותי לצאת 

חשב הוא על הכל, 

תכנן הכל מראש

אמר לי לא לחשוש.

יצאנו אל דרכינו 

אני כה רגועה

פתאום באמצע הדרך הפיל את הפצצה

אמר שלא יספיק לו לדרך חזרה

לכן חלקית הוא מבקש

ממני גם עזרה.

רציתי להגיב לו 

שככה לא עושים,

אבל מצד שני שתקטי בגפי

איתו לא אתראה יותר

ויש לכך סיבות

תראו בנות טוב טוב

אם מי אתן יוצאות.

לפני 10 שנים. יום שני, 20 ביוני 2016 בשעה 5:54

להגיד אני אוהב אותך 

זה קל פשוט, 

אבל לנסות להראות

ולהעביר את המילים הללו,

לתרגמם לרגש ולגרום לה לתחושה

שהכן נאהבת, הרבה יותר קשה.

לפני 10 שנים. יום ראשון, 19 ביוני 2016 בשעה 17:13

בשעה טובה ואחרי שני עירויים וכמה כדורים...השתחררתי הביתה עם הפניה למרפאת כאב... 

מגרנה- שלא תדעו מזה....

לפני 10 שנים. יום ראשון, 19 ביוני 2016 בשעה 10:01

היום האופטימי שלי הביא אותי באמבולנס לחדר המיון....

 

נראה כמה זמן אתקע פה... אני לדבד בלי ליווי...

 

אומרים שיודעים מי החברים שלך כשאתה במצב רע.. ופגיע... נראה...

כמה אגואיסטים חברי היקרים.

לפני 10 שנים. יום ראשון, 19 ביוני 2016 בשעה 3:33