לפני שנה. 12 בספטמבר 2023 בשעה 16:03
אתה יודע אתמול בבוקר כל כך שמחתי שנתת לי קצת תשומת לב, הייתי מאושרת. אבל בצהרים כבר הבנתי שזהו נגמרה החגיגה. שוב מראים לי את המקום שלי. אני השרמוטה של הצימר וזהו, גם אחרי שנה. לא ידברו איתי בטלפון, לא יקפצו אליי כאשר יש זמן פנוי, לא ישלחו לי תמונות עם נוף של ים המלח או של משהו יפה, ישלחו לי תמונה של באבא לובה מהסופר.
ואני טיפשה שמחכה שמשהו ישתנה, שתרגיש משהו, שתרצה לשמח אותי, אפילו קצת, שתקרא את מה שאני שולחת לך, כי אני בטפשותי חושבת שאתה חבר.
*לפני שבוע היה טוב, היום הרבה פחות. הוא שלח לי את השיר הזה, אבל אני לא מסוגלת לשמוע אותו, כי כל פעם זה כואב. השיר הזה לא עלינו וגם לא יהיה.
רק פורקת
