לפני כשבועיים התחלתי להתכתב עם מישהו. נשמע מעניין ומרתק. החלפנו תמונות ושם הייתה אמורה להדלק נורה אדומה, כי הוא אמר שאני מתוקה. מפה לשם הזמין אותי לקפה. באתי, דיברנו. הייתה לי הרגשה שלא מצאתי חן בעיניו, אבל הוא כתב לי אחרי הפגישה. כתב לי שישמח אם אני גם אזום. הקיצר נתן לי להבין שהוא בענין.
היום בבוקר שאל נו מה עם איזו תמונה ושלחתי לו תמונת פנים. הוא לא כתב לי משהו נעים כתגובה לתמונה וזה היה מוזר ולא נעים.
בסופו של דבר אמרתי לו שזה לא נעים לי שלא הגיב על התמונה.
הוא ענה שהוא לא יכול לשקר. חמוד מצידו. איחלתי לו בהצלחה.
רק מה שאני לא מבינה, למה? לא רדפתי אחריו, לא כתבתי לו ראשונה, לא שלחתי אף תמונה על דעת עצמי וללא בקשה. הוא נפגש איתי והמשיך להתכתב איתי. אם לא מצאתי חן בעיניו למה להמשיך לבזבז את הזמן שלו ושלי?
יש הרבה אנשים שרוטים בעולם, כנראה זו התשובה.
*סליחה שאני פורקת את זה עליכם, אני לא אמרתי לו כלום, רק איחלתי לו בהצלחה.
אגב, לא איכפת לי מה הוא חושב עליי אבל זה היה פוגע. אני יפה, אבל זה לא חשוב. גם אם הייתי מכוערת, בכל אשה ניתן למצוא משהו יפה. היופי הוא בעיני המתבונן.