היום אתה הולך עם אשתך לסרט, למרות שהבטחת לקפוץ בבוקר אליי, אבל שכחת מאתמול להיום, ככה זה חורים נוחים בזכרון. אני מכבדת את הזמן שלך איתה, זה לא הענין. בזמנו כאשר התחלנו להתכתב רצית ללכת איתי לסרט. וכיום אין סרט, אין בית קפה, אין פגישה ככה סתם כי בא לך לראות אותי, יש רק צימר. אף אחת לא רוצה להיות השרמוטה של הצימר, אני בטוח לא חשבתי שאתדרדר לזה. אני אשה של רגש, של אהבה, אשה אינטליגנטית, חכמה ומשכילה. אך זה מה שהפכתי להיות - השרמוטה של הצימר. כי הרי פגשת אותי בפייק לכן גם ככה צריך להתייחס אליי כאל משהו זניח, פייקי, חסר רגשות, זונה. אין צורך להסתכל פנימה, להסתכל עליי, גם לא בסקס. בגלל זה אתה מדליק את ה MTV ולא את הספוטיפיי עם המוזיקה שאתה אוהב לשמוע. כי עדיף לשמור אותי כמה שיותר רחוק מכל דבר שיעורר רגש . אך באמת צריך להיות ממש רובוט, כי הרי רק רובוט לא מפתח רגש במשך יותר משנה ועוד כלפיי מישהי כמוני.
זה גם שיר שהוא שלח לי. חבל שזה לא ככה.
