אתמול היה חודש מאז שהפסקנו לדבר אחת עם השני. אני מרגישה טוב, אבל מתגעגעת אליו. עוד כמה ימים יש לי יום הולדת, אבל אני יודעת שהוא לא יכתוב לי מזל טוב והשלמתי עם זה.
מה שאני כן רוצה לזכור זה 2 דברים שהיו בינינו. באחד המפגשים שלנו אמרתי שחבל שלא נפגשנו כאשר הייתי בת 25 והוא בן 30, ומיד לקחתי צעד אחורה וטענתי שכנראה לא היה קורה בינינו דבר כי הייתי אשה נאמנה אז וכנראה גם הוא. אך הוא קטע אותי ואמר משהו נורא רומנטי וכל כך לא אופייני לו. הוא אמר שאם היינו נפגשים אז עדיין היה מתפתח בינינו רומן כי לא היינו עומדים במשיכה ובכימיה המטורפת הזאת שיש בינינו.
אני אזכור את זה כי זה היה הדבר הכי רומנטי שהוא אמר לי בכל התקופה שלנו יחד.
והדבר השני שאני אזכור זו נשיקה, נשיקה פומבית. יצאנו מהצימר והיה עדיין אור היום והוא פשוט לקח את ידי וסובב אותי אליו חיבק ונישק אותי. זה היה כל כך רומנטי, כל כך נעים, כל כך אנושי.
*כהרגלי רק פורקת.
** עדכון. הוא בירך אותי ליום הולדתי וזה יפה מצידו, זה מראה שהיה גם רגש מצידו.
