אז עברו כבר חודשיים וחצי מאז שנפרדנו. אני חושבת עליו לפעמים. אך לא רוצה לחזור אליו, בטוח לא בתנאים שלו. הניסיון הזה (לא נסיון כושל בכלל) העניק לי את הדרך להביט פנימה, להגיע לתובנה שלא הייתי יכולה להגיע אליה ללא החוויה שעברתי במערכת היחסים איתו. הגעתי למסקנה שטוב לי לבד, שטוב לי עם עצמי, שאני לא זקוקה לאדם אחר שיעשה אותי מאושרת או שמחה. כל האושר כבר נמצא בתוכי וגם השמחה. זה לא שהתחלתי פתאום לדאוג רק לעצמי ולזרוק זין על כולם, ממש לא. אני עדיין אני, זאת שמטפלת בכולם, אך עכשיו אני גם מטפלת בעצמי. הכי חשוב שאני שמחה ורגועה יותר לבד. אני מאחלת לעצמי שהמצב הזה של קבלה עצמית, אושר פנימי ורוגע ילוו אותי עוד הרבה זמן.
תודה לכל מי שתמכ/ה בי בתקופה הזאת, קיבל/ה, הביע/ה דאגה ואמפתיה ולא שפט/ה.
* הייתי מפרסמת בפרופיל המקורי שלי, אבל אני לא רוצה מבול של פניות, כי באמת טוב לי לבד.
**כבר לא פורקת
*** תחזיקו לי אצבעות שלא אצטרך שוב לפרוק
