למה נדמה לי שראיתי את הטקסט הזה 30 פעם?
למה אני מתקשה להבין שיש אנשים\נשים שמקבלים את הקיק שלהם בציות מחלט של הסאב שלהם\ן ולי נירא פשוט מופרך.
למה יש אנישים \נשים שכ"כ אוהבים אתעצמם שזה מה שהם צריכים : השתקפות של עצמם בהערצה של סאבים\סאביות שלהם? זה נירא לי פשוט כ"כ אבסורד להעמיד אדם כאל או כמעט ...הרי יש לנו תמיד רגעים שספקות לא ? רגעים של שבריריות לא? רגעים שאנו מרגישים שאנו בני חימר ולא בגלל החוכמה, לא בגלל היופי...הכל כמעט זניח בעולם הזה...
לא...זה לא משחק...זה על אמת. אבל אני מתקשה לראות בקצה השיני של החות את הסיבה שאי פעם, אי יום, אוכל לראות את האדם ליצור מושלם וללא עוררין שכזה....
תנו לי סיבה אחת ...אחת מספיק לי....ואולי אעפוך לכלבה רואיה...
תמיד שנאתי להצרוצץ לסיפוק טוטאלי של אדם אחר. החיים הן הם צרים מדי כדי להעניק את האנרגיה שלי לאחר עד כדי כך. איפה התענוג למחוק את עצמי ולהרדים את המוח לצורך של אחר,על מנת שכל צריכיו יסופקו ? אין אפשרות להשתמש באנרגיה הזו הרבה יותר טוב להתבוננות של העולם?
אין אני חושבת שבדסמ צריך להיות ריקוד נרציסיטי בינינו לעצמנינו. כאשר הוא חזק מידי, בפסיביות או באקטיביות, מדובר במשחק מזויף מראש
לפני 16 שנים. 26 בפברואר 2008 בשעה 9:01