זה שמתפתרים - אם רוצים בתהליך הזה - מכול ההתמכרויות למניהם שקיימים באופי האדם כדי לברוח מעצמו...
התמכרויות לאלכוהול, לאוכל, לעבודה, לכסף, לאמביציה, לסקס, מגברים...ובעיקר מאהבה. אלה לא נחוצים יותר לא רק להרגיש טוב אלא כדי להרגיש tout court
זה לא אומר שלא צריך להפרד מהדברים האלה...הם לא רעיםם במהותם ...הם מזיקים כאשר הם התמיחה שעליהם אנו תולים את הכול כדי לא רוצים להשתכל על עצמחנו בנשמה.
יש לי גישה פסיכולוגית לדברים. זה לא בהחרך הדרך היחידה. יש דרכים רבים להגיע להחות את הנשמה מתלותיות. קראתי קצת הדר" טל בן שחר שבאתי אל החומר שלו במיקרה. כך על קצה האצבע ...הוא כותב על דברים נכונים שאינטויטיבית יודעתי כבר. זה רק בא לאשר במידה. אך זו לא האמת האבסולוטית
הכוונה שלי היא שכאשר אתה משתחרר מהדברים האלה המכניסים אותך בסיבוב סיבובי אין סופי פנימי, מגלים פשוט שהחופש נמצא כאן, מגלים את איחות החופש הזאו, שאו שנותן לך להיות בלי מתווח עם הדברים של החיים. אזי אתה ניגש לחיים עם המתען הריגשי שלך נטו, מה שאנחנו, עירומים מול החיים, חופשי ממש לחוות אותה כפי שהם מופיעים בחיים. ואז, אתה יכול ממש לעוף לאוויר הצך או כול דבר אחר שתרצה. מגלים שלא צריך זה או אחר כדי להרגיש נכון או לא נכון. הנכון הוא זה שאתה חש ואין דרך מובחרת יותר או פחות. זוהי הדרך נקודה...ותדע לקחת את הרוח הנכונה כאשר הנסיבות ירצו בהם.
החברה מהבא משקל עצום בתחילת החיים. ילד כדי לגדול הוא כ"כ תלותי במהות. פשוט קשה להפוך לבן אדם בוגר. רק במיקרה שלי, בגרות שווה חופש.
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 11:03