לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המתת השור

לפני 11 שנים. 14 באפריל 2013 בשעה 16:28

בקושי...הייתי בצפון צרפת...ניסיתי לישון אבל הוא לא עזב את ראשי. הוא הזכיר לי את הוא האקס הבן זונה שלי שאיתו הייתי 4 שנים ולא יכולנו להפסיק להתווכח. 

ההבדל היחיד בינו לבינו הוא שהוא רצה בטוב שלי והפעם, בחרתי להאמין לו. אז בחדר מלון העלוב שלי כאשר לא היה כל תקשורת אחרת אלא לנסות למצוא אותו בדרך הנייד שלי...חיפשתי אותו ...ומצאתי..וידעתי שהוא חיכה לטאצש דאון שלי 

הכל שלו היה יפה...גברי...שפתייו כמעט כמו שורת קשת...שיניים..אה...השיניים שלו היו קטנות..היזכירו לי באופן מוזר את השיניים של החבר הראשון שלי..פה איטלקי כזה..לא מסודרות להפליא...אבל לא הייתי נותנת הרבה מאצם שהיה נופל בשיניים כאלו...היה מרסק לו את הצורה...

רק עיניים ועף גדול מאוובת על ידי הסקייף של הנייד יכולתי לראות. כאילו אני נמצאת בסרט לא שלי...ולא אני לא השחקנית העיקרית שלו...ניסיתי לדבר...ניסיתי להסביר לו שהבנתי את אשר מה שהוא ניסה לומר...אם אני רוצה שולט, אז זהו, זה הדריל שדרכו אני צריכה לעבור...

העיניים המפחידות האלו, הקול המאיים הזה..כל אותם איפיונים שבתור ילדה, היו מפחידים אותי נורא, אבל זה כל מה שרציתי לו 

"אני גבר" אמר " אני יודעת מה אני רוצה" "את אישה מדהימה, חריפה, חכמה...,אבל אין לך שום ניסיון בשליטה..את רוצה שהכל יכשל ...לגבר יש אגו...וכרגע אני שם אותו כדי להסביר לך...

"לא ...הייתי מנסה להשחיז בשיחה 

"תשתקי, עכשיו אני מדבר..והיה מדבר ארוכות...שעות...ולא היה לי ברירה אלא להסכים איתו...

הוא צדק חשבתי....אני לא יכולה כך לספק את השכורה..

הוא צדק...את האגו שלי, לא ידעתי לשים אותו בצד...לא יכולתי, לא רציתי, כמו ילדה מפגרת שנתפסת לפיסה של בד קטן וחושבת שזה מכסה את הגוף שלה ושלא יראו שהיא לא עירומה...

עד היום הזה

אף אחד לא חדר כזה עמוק ובכזו מהירות..כי לאף אחד לא היה ממש איכפת ..לא רק כאן..אלא לא ידעתי מה זה ממש אהבה...מה זה ממש לסגת ולתת בגלל אהבת גבר...להיות כלבה שלו 

להכנע אליו 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י