, יש שני דברים שקשה לפתח בכניעה טוטאלית אף בכניעה חלקית ושצריך לבדוק בתוכנו קודם: כאמונה והרס עצמי
היכולת להאמין בפרטנר לעיתים מתפתחת מהר מידי או מעט מידי ...יש לנשים פגיעות נטייה להיות "קטנות אמונה" כלפי הפרטנר שלהן. הן רוצות להתמסר ועושות מהר מתור רצון להיות נאהבות , אבל בתוכן, היכולת לסמוך עליו מוגבלת לכן הסתירה הפנימית מבלבלת.
לא רק נשים פגיעות ד"א ..לכולנו יש נטייה לחשוד, לחשוש מהפגיעה עד כדי פרנויה לפעמים . אבל דווקא, כאשר מתחילים לפתח את היכולת להאמין שהאחר לא בהכרח רוצה לפגוע בנו או לרמות וכו', היכולת לא להיפגע, לא לקחת את זה אישי ולסמוך בבן אדם שאוהבים גדלה.וזאת,מביאה לחוסן האישי- לא החוזק, לא החומות שמגוננות על הלב יותר מידי ובסוף חונקות את הרגשות - אלא החוסן האישי...האמונה
האלמנט השני : הרס עצמי. כשלא אוהבים את עצמנו, כשמאמינים שהאהבה תגמר בכל אופן, אז יש כאלה שמעדיפים להנחית מכת מחץ לקשר לפני שהיא תגיע קודם, ללא שליטה שלך...
אקח דוגמה...זה קצת כמו מטוס שטס...הדבר הזה טס כנגד כל היגיון. בכל רגע, הוא יכול להתרסק. אבל הוא לא. הוא מגיע ליעד שלו. אם את מאמינה בתוכך שיאהבו אותך ולא תתרסקי באמצע הדרך, תגיעי ליעדך בטוחה ומשוחררת מחרדות, כמו מטוס שנוחת בקלות של ציפור.
דברים קורים כי הם קורים, לא תמיד בגללך, רעות או טובות.
לפני 17 שנים. 21 באפריל 2007 בשעה 17:35