המתת השור

אני מתחננת אליו שהוא ילטף אותי, שהוא יגע השאר הגוף ולא רק בישבן...שיכלול את כולי בתוך גל של אהבה, ליטופים .....לא רק הישבן...אלא גם הגוף כולו.
אבל הוא מתעקש..."את צריכה להכנעה" ושוב הוא חוזר על זה....ואני שונאת אותו על זה.

אני לא יודעת אם מלחמת רצון הזו בינינו היא טוב לנו, טוב לי....אך אני לא נכנעת ....
הוא דופק בתחת ואני מרגישה את התשוקה המינית שאוחזת בו...הוא כל כך בתוך עצמו....וכל כך חושק בי....
אני סובלת מהחדירה הזו בכל גאוותי...לא לזה ציפיתי...לא אתזה רציתי...אבל כנראה עוד לא הבנתי שרצוני בעינן לא נכנס בחשבון...רק את שלו...ואני מתחילה לשנוא את הקונספט הזה...

הוא דופק...אני כועסת...אני זועמת...והוא חוזר, הנשימה שלו חמה ליד העורף...."תיכעני...תיכנעי..." ואני מחפשת עמוק בתוך עצמי על מה למה להכנעה? מה עוד נשאר להכנע אצלי ? אני חושבת ...האם באמת אני נלחמת כול כך...? מתנגדת כול כך ?
הזוגיות לפעמים, הזו במיוחד מאפשרת להוציא החוצה את מה שאנו לא רוצים או לא יכולים אפילו לגלות לעצמינו. ....הראש למעטה, החזה צמוד למיטה, מקופלת, מפורסת , פתוחה אליו מקסימום מהגב. הוא פשוט נהנא מהפוזיציה הזו..."ההתמסרות" הוא אומר לי....אני שונאת כל רגע אחד מה ערב הזה...