"I just need a little time"
אני מדמיין אותך על המיטה שלך,כותבת,מוחקת,מתחבטת,נלחמת,נשברת,חושבת פי שלוש ממה שאת מסוגלת להכיל,אני מדמיין אותך מתקשה לחייך,לחשוב צלול,אני רואה אותך אבודה בין החומות והאפלה שהקפת את עצמך איתן,כל המגננות והמחסומים,וגם הקוצים היפים שפיתחת עם השנים כהגנה,אני מרגיש את הקור באוויר,אני רואה אותך מנסה לפתוח את המבצר,אבל המנעולים תקועים,צד אחד שרוצה להיכנס מבחוץ,צד שני שרוצה לפתוח מבפנים,אבל האבסורד הוא שהמנעול לא זז,הוא קפוא,הוא חלוד,אני מרגיש את האפלה,יוצרת מסך עשן בין שנינו,גורמת לנו לאי הבנה,לבלבול,לתחושה נוראית של בדידות וכאוס
אבל אני מבטיח לך ילדה שלי,את לא לבד,אנחנו ביחד.
עם קצת זמן,האור והחום שלנו ימיס את הקרח,יאיר את החשכה,הכאוס יתברר כלא נורא כל כך כשניים,ונוכל להתאחד חזרה ילדה לידיו של הדאדי שלה.
"ואם הדרך אל הלב שלך קוצים,אז אדמם בדרכי אליו"