אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

בעצתך

כדיי שתבינו יותר טוב מה אני מחפשת
לפני 5 שנים. יום רביעי, 7 באפריל 2021 בשעה 15:40

מישהו יכול להסביר לי??????

לפני 5 שנים. יום שלישי, 6 באפריל 2021 בשעה 15:59

שנים.

לדעתי הכרתי אותה בגיל 5 .

אני זוכרת שהיא תמיד שמרה עלי.

היא היתה כל מה שפחדתי להיות.

יפה.

חכמה.

רעה.

נחשקת.

קשוחה.

אמיצה.

כשהיו פוגעים בי הייתי קוראת לה.

היא הגנה עלי.

ידעתי שאיתה אף אחד לא יתעסק.

לפעמים היא היתה עושה לי פדיחות כי לא היו לה גבולות.

אמרה מה שהיא חושבת בלי שום התחשבות.

בגלל זה הערצתי אותה.

אבל בעיקר פחדתי ממנה. פחדתי ממה שיגידו. שיכעסו עליי בגללה. שהיא תשלוט בדברים בי שלא שייכים לה.

שהיא תהפוך אותי למפלצת.

אז שנים שלא היינו בקשר.

שנים שהדחקתי שאי פעם הכרנו.

עד ליום שהיא חזרה. 

יותר חזקה.

יותר מבינה מה היא רוצה.

מה אני רוצה.

החצי השני שלי.

האלטר אגו שלי.

המפלצת שחיה בתוכי מאז שאני זוכרת את עצמי.

היום היא אני. ואני היא.

דמות אחת.

מלטפת ומצליפה.

מנשקת ויורקת.

אש קרח.

אני

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שני, 5 באפריל 2021 בשעה 15:18

היא קמה התולעת הקטנה שלי.

שמעה את הזרם החזק של הפיפי בוקר שלי והתעוררה משתוקקת ללקק.

לנקות.

מגבון קטן שלי.

יוצאת מהכלוב שלה זוחלת לכיוון השירותים.

העיניים שלי עדיין עצומות.

ישנתי מדהים. מסופקת. בדיוק כמו שמלכה צריכה לישון.

אני שומעת את הנשימות שלה ורואה אותה מטושטש.

הזין שלה היה מגיע לה לנצח אם הכלוב לא היה סוגר לה אותו.

"תלקקי תולעת".

אני רואה את הניצוץ בעיניים שאני כל כך אוהבת.

היא מלקקת כל חלק. משאירה את הכוס היפה שלי חלק ונקי.

הפלקה בטוסיק לתודה.

"קפה!".

שוב הקפה חם מידי וחזק מידי!!

שופכת לה אותו על הפרצוף.

"תנקי! ותכיני חדש!"

מושפלת היא מוציאה את הלשון ומנקה את הקפה מהרצפה.

אחר כך עם סמרטוט.

הפעם הקפה טעים.

כמו שאני אוהבת.

היא כבר הרבה זמן מתחננת לזין. הזונה הקטנה שלי. היא מתאמנת על עבדים אבל גבר אמיתי עוד לא היה לה. 

והיום זה יקרה.

היום היא תוכיח שההשקעה שלי משתלמת.

היום היא תתאפר.

תחבוש פאה.

ותלבש חוטיני.

היום היא תארח.

תבשל.

תגיש.

תספוג.

תשרת.

תנקה.

ותלקק כל מה שיגידו לה בהנאה רבה.

היום היא תדאג שהגבר שאיתי מסופק ולא רק אני.

היום היא תהפוך לזונה אמיתית.

היום זה היום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 3 באפריל 2021 בשעה 6:14

הפנטזיה. הפורנו. הדמיון הופך למציאות.

היה מדהים.

המקום גדול.

מעוצב. 

פינה שלמה לכל התינוקות שלנו.

חדר גניקולוגי.

הופעות של ניסן.

כלובים.

 צלבים.

ושאר ירקות.

רק תזכרו להפריד בין הפנטזיה למציאות.

לא נוגעים בכוח!!

מחכה לפעם הבאה

 

 

לפני 5 שנים. יום שישי, 2 באפריל 2021 בשעה 4:22

כשתופסים חתול ומסרסים אותו חותכים את האוזן.

שידעו.

אפשר למצוא דרך לסמן נשלטים?

למה אני צריכה ללכת לבר ולנחש....

לפני 5 שנים. יום חמישי, 1 באפריל 2021 בשעה 8:30

אני מתעוררת במיטה הענקית שלי.

בטירה העצומה שלי.

נושמת את הסקס מהאוויר.

את ריח העבדות בחדר.

הסדיני משי השחורים מרגישים מדהים על העור החלק שלי.

כולכם ליד הכלובים שלכם מוכנים.

כל אחד יותר יפה מהשני.

מטופחים.

שריריים.

חלקים.

מקועקעים.

כמו שאני אוהבת.

ישנה ערומה חוץ מ 6 מפתחות על הצוואר והטבעת.

כל מפתח שיך לתולעת אחרת. לחגורה אחרת.

כולכם על ארבע מנשקים את הטבעת.

תולעת אחת עם חלוק בפה מלבישה.

תולעת אחת מכינה את הקפה.

תולעת אחת מסדרת את הסדינים.

ואחת מטפלת כבר בארוחת הבוקר.

ושתיים אחרי.

עם הלשון בחוץ.

מחכות שאהיה מוכנה.

מלקקות את הרצפה אחרי כל פסיעה שלי.

כולכם שלי.

כולכם כלואים.

כולכם מעריצים, חרמנים,מאוהבים,מהופנטים,נאמנים.

מלאים בזרע.

מחכים.

שאפנה.

שאסתכל.

מחכים ליריקה. ליחס. להשפלה הבאה. 

קמתי חרמנית ושתי הכלבות שלי קושרות אתכם.

אכלתי אבל אני מורעבת.

יושבת על הפנים של כולכם.

נוזלת.

מרגישה איך הפנים שלכם מתמלאות מהנוזלים שלי.

איך הלשון שלכם נדחפת עמוק לתוך כל החורים שלי.

וזה הכל.

אין מציאות.

אין עבודה.

אין משפחה.

יש אותי.

וזהו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום רביעי, 31 במרץ 2021 בשעה 9:54

חס וחלילה

איך אפשר!?

אז שוכבים. פותחים פה גדול. עושים כתר.

 

סעמק. 

יש דברים שהמלכה חייבת לעשות בלי התולעים.

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שלישי, 30 במרץ 2021 בשעה 13:15

הוא ברח עם זה בכיס.

הוא חשב שזה שלו.

הוא חשב חח.

לקח לי שלוש שניות למצוא 4 שהסכימו לעלות עליו ולתפוס אותו מהידיים והרגליים.

עמדתי מעליו.

מרוצה.

לקחתי מה שרציתי.

הוספתי נשיקה.

"איכס" 

הוא אמר לי איכס?!

סטירה!

והמשכתי את היום בהרגשה מעולה.

עד שהגיע הטלפון מהגננת שסיפרה להורים מה עשיתי וביקשה שנחזיר את הצעצוע.

אחחחח הפעם הראשונה שלי 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 27 במרץ 2021 בשעה 17:11

ולעבדות חזרה.

 

חג שמח לכולם :)

 

 

 

לפני 5 שנים. יום שבת, 27 במרץ 2021 בשעה 7:41

תולעת חדשה.

בלי ניסיון.

תולעת קטנה חיוורת מפוחדת מתלהבת מתרגשת.

כמעט התעלף כשפתחתי את הדלת.

הייתי במצב רוח מלטף במיוחד.

שיחה ארוכה.

מקשיבה. מבינה. מכילה. לומדת.

פעם ראשונה שיש לך עם מי לדבר בלי לפחד שישפטו.

 

"בבקשה תתעללי בי".

הנמלים שיש לי בכל הגוף כשאתם מתחננים. 

אבל שליטה היא לא על אחרים.

היא על עצמך.

 

את הבירה שלך המשכת לשתות מהקערה כשרגליים שלי בפנים.

על ארבע.

אבל כל הבירות בעולם לא יכולות להרוות את הצמא שלך.

 

ואני מבטיחה להשאיר אותך צמא לעוד המון זמן תולעת שלי.

 

ישנתי מצוין.