לפני 3 שנים. 6 באפריל 2021 בשעה 16:59
שנים.
לדעתי הכרתי אותה בגיל 5 .
אני זוכרת שהיא תמיד שמרה עלי.
היא היתה כל מה שפחדתי להיות.
יפה.
חכמה.
רעה.
נחשקת.
קשוחה.
אמיצה.
כשהיו פוגעים בי הייתי קוראת לה.
היא הגנה עלי.
ידעתי שאיתה אף אחד לא יתעסק.
לפעמים היא היתה עושה לי פדיחות כי לא היו לה גבולות.
אמרה מה שהיא חושבת בלי שום התחשבות.
בגלל זה הערצתי אותה.
אבל בעיקר פחדתי ממנה. פחדתי ממה שיגידו. שיכעסו עליי בגללה. שהיא תשלוט בדברים בי שלא שייכים לה.
שהיא תהפוך אותי למפלצת.
אז שנים שלא היינו בקשר.
שנים שהדחקתי שאי פעם הכרנו.
עד ליום שהיא חזרה.
יותר חזקה.
יותר מבינה מה היא רוצה.
מה אני רוצה.
החצי השני שלי.
האלטר אגו שלי.
המפלצת שחיה בתוכי מאז שאני זוכרת את עצמי.
היום היא אני. ואני היא.
דמות אחת.
מלטפת ומצליפה.
מנשקת ויורקת.
אש קרח.
אני