לפני 4 שנים. 17 באוקטובר 2020 בשעה 3:29
היום, 3 שנים שהלכת לעולם אחר.
הזמן, ממש לא ״עושה את שלו״.
ובימים מטורפים של קורונה, חסרונך מורגש ביתר שאת.
3 שנים, של געגועים לימים שהיו.
לצחוקך המתגלגל, לחוכמתך, לאוכל המצוין.
לאהבה הגדולה, שהענקת לכל אחת ואחד מאיתנו. ולאבא בפרט. שנותר בלעדיך.
לארוחות שישי וחג, מלאות שמחה וכייף.
זמנים שכולנו נוצרים באהבה ולעד.
אמא, חסרונך מורגש כל העת.
להבה חשופה.
