ז'קי ומומו מהתקווה

כמו בכל ראש שנה, ז'קי ואני אחראיים על הארוחה המרכזית בתקווה, מה שאומר ששנינו הסנג'רים הצמודים של מזל בימים האלה.

אפילו ששנינו אחראיים לעלות לתורה ראשונים ולקרוא יחד את הברכות, אלה ימים של הרבה ריצות בגללה. זותי, אין לה אלוהים.

מהבוקר עד הלילה היא שולחת אותי ואת ז'קי לביא לה דברים מהשוק ובכלל לא חשוב לה ששנינו המלכים של התקווה. רק מה, בגלל שהזכרון של מזל חטף פחד מהגיל שלה, כל פעם היא שולחת אותנו לביא לה דבר אחד. ככה יוצא שאיך שז'קי מביא לה תשוקיים היא נזכרת שהיא צריכה צימוקים. איך שני מביא לה אותם היא שולחת אותו לביא גם כוסברה. לא עוזר שאנחנו מסבירים לה שעוד לא קנינו אפילו לבחורות שלנו תמתנות שלהן לחג ושבלי מתנות יותר עדיף לנו לברוח מהשכונה. האוכל של מזל בא לפני הכול ויותר טוב לנשמה שלנו שניזהר ממנה בערב החג.

מזל ידועה בתקווה בפתיל הקצר שלה בערב ראש השנה ובפסח. כל השנה, אם בא איזה ילד לציק לה, היא מקסימום דופקת בו עם המטאטא בראש, אבל בחגים האלה אני שם לה שומר ראש אישי שגם בלי לעשות לה כלום ורק בלשמור עליה שלא יציקו לה, הוא חוטף ממנה כל היום בראש עם המטאטא למה היא אומרת שזה בשביל הכפרות של כל החוטאים שיש בשכונה.

ככה כל פם שני בא לבחור את מי שישמור עליה בחג, החיילים שלי מפילים ביניהם הגרלה בשביל לראות מי המסכן שיעשה את זה. וזה שנבחר תמיד מסתובב עם פרצוף של תשעה באב ושל צום יום הכיפורים יחד כל השבוע שבא לפני.

החג הזה ז'קי יחליט לשים את הנשמה בתור עוזרת למזל, למה כשביקשתי מהכפרה לעשות תזה, היא דפקה בי מבט ושאלה אם היא צריכה לעשות סיבוב מקורים בשביל שני יזכר שהכפרה לא נכנסת למטבח אפילו בשביל שהאמא שלי לא תמות מהתקף לב על זה שהאישה שלי לא יודעת להכין יותר מחביבה בזמן שהיא לא מנקה תאבק מהמנורות. אבל אחורי חצי שעה, הנשמה באה בוכה למלך שלה ואמרה לו שאם הוא לא משחרר אותה מהמשימה, היא הולכת לדפוק סטירה לאיזה שוטר רק כדי להיעצר וליות רחוקה מהאישה הזותי, שכל הזמן מדברת אליה במרוקאית בזמן הבישולים ושכל פעם שהיא לא מבינה מה היא מבקשת שהיא תעשה בשבילה, היא מביאה לה מבט מרחם ואומרת לה שמסכן הגבר שיתחתן איתה אם היא לא מבינה איך צריך לקלף בצל בלי לבכות, למה בטוח שהיא תעביד אותו במקומה במטבח.

בקיצ, אחורי ששתי המאממות שלנו מרדו בנו ככה והסבירו שבלי מתנה יותר עדיף לנו שלא נכנס לבית למה הן יהיו עסוקות רק אחת עם השנייה ולא יסתכלו עלינו, מזל תפסה את ז'קי ושמה אותו בתור עוזר מטבח ואני ניצלתי ורק ימשכתי לעשות בשבילה תריצות לקניות.

מי שלא ראה את ז'קי עומד ובוכה בגלל שק הבצל שמזל שמה לו לקלף, לא ראה בכי כל החיים שלו. אפילו בלוויה של האבא שלו ז'קי לא בכה ככה ומזל על כל דמעה שלו צועקת שהיא תלך כפרה על העצב של העיניים שלו ושרק היא תבשל לו בחתונה עם הנשמה. אבל ז'קי לא יפסיק לבכות לאיזה שעה אפילו שהיא בירכה אותו בילדים ובחתונה עם הנשמה.

איך שגמרתי לרוץ בשבילה נסעתי לאופנת סגל בשביל לקנות חליפה חדשה למה בכל שנה לפני העליה לתורה אני וז'קי ממרקים תחטאים שלנו במקווה או באיזה שחיה בים ואז עולים על חליפה. רק שהפעם אחורי האופנה נסעתי לגן העיר בשביל לקנות גורמט לכפרה, למה היא יודעת לפי העין אם הגורמט נקנה בגן העיר או בשכונה ולא משנה אם שניהם נראים אותו דבר ויש עליהם אותו קראט. ככה עלה לי הגורמט עשר אלף במקום שניים אבל בשביל הכפרה אני מסכים לוציא תסטיפות שני מחביא במקפיא של מזל.

אחר כך חזרתי לתקווה להחליף את ז'קי במטבח בשביל שהוא יוכל ליסוע לקנות גם לו חליפה ואז ליכנס לנמל אשדוד על הדרך בשביל לשחרר מהמכס תשרשרת המרוקאית שהוא יביא ביבוא אישי ממרוקו דרך הקשרים שיש לו בצרפת, למה הנשמה שלו נדלקה בזמן האחרון על דברים צבעוניים ולא מתאים לה יבוא מהחנויות. היא צריכה תאורגינאל.

ככה 'שתגעו לנו הימים והערב סוף סוף יהיה לזה סוף, כשהחצי היהודי שגר בתקווה יתאסף באצטדיון של השכונה עם השחקנים והמאמן בשביל לשבת בשולחן אחד כולם, ובשביל שני וז'קי עם כיפות לבנות בראש ולב נקי מהמקווה נוכל לברך על היין ועל החג בזמן שהנשמה והכפרה יושבות לידינו, ולקרוא מהסידור כמה שיותר מהר בשביל שהאוכל של מזל לא יתקרר בינתיים.

שתהיה שנה טובה ומבורכת לכולם, ואל תשכחו לעשות מירוק חטאים עם תרנגול שתביאו מהתקווה.