שלום לכולכם, הכינוי שלי הוא נשמה ואני הבחורה הרשמית של המלך ז'קי מהתקווה. הוא אמר לי לכתוב את הבלוג הזה ולהוציא אותו גבר. בהמשך גם כפרה הבחורה של מומו תצטרף. אני הזנזונת, הכלבה והחור של המלך ז'קי וכפרה היא אותו דבר אבל של מומו, למרות שהיא עוד לא יודעת את זה. כשהיא תהיה מאולפת היא תצטרך גם לכתוב ולהוציא את מומו גבר, כי מומו וז'קי חברים הכי טובים ואי אפשר שיהיו אפליות.
אל תראו אותי ככה. לא תמיד דיברתי בלמה ש..., מאמי, כפרות והמלך. נולדתי וגדלתי במושב בצפון הארץ והגעתי לשכונת התקווה במקרה. קיבלתי מלגה ללימודי עריכת דין באונ' ת"א ולא היה לי כסף אז עברתי לגור בשכונה.
כל יום הייתי עוברת ליד הקפה של ברטו הגדול בדרך הביתה. ז'קי היה יושב שם ומשחק שש בש ועושה לי עיניים. הרמתי את האף גבוה ועשיתי את עצמי לא רואה. לילה אחד הלכתי לישון ערומה והתעוררתי עם ז'קי מעל המיטה שלי.
"שלום נסיכה", הוא אמר לי ואני כמעט התעלפתי. בקיצור, ז'קי הציב לי תנאי. או שאני אהיה הבחורה הפרטית והמזדיינת שלו או שהוא שורף לי את הבית. בחרתי באופציה א' ועברתי לגור איתו. ז'קי גבר אז הוא נתן לי לישון במזרון ליד המיטה שלו עד שאני אהפוך מסתם הכלבונת שלו לנסיכה שלו.
בהתחלה לא סבלתי אותו. ביום הראשון רציתי לצרוח ולקרוא למשטרה, אבל ז'קי אמר שכל המשטרה בכיס הקטן שלו.
"ועכשיו מותק, מה את מחליטה, את תפתחי רגליים יפה לז'קי?"
פתחתי. בטח שפתחתי. אני בחורה חכמה וגם פחדנית גדולה.
ז'קי שם את היד שלו על איבר המין שלי ואמר: "מעכשיו הכוס הזה רק שלי, ברור שרמוטה שלי? מה שיגע בו ימות".
זה היה ברור אבל זה לא הפריע לי להלחם בו עד שנעשיתי באמת השפוטה שלו. אין ספק, ז'קי יודע לטפל בבחורה.
הוא ליטף לי את האיבר ובלי שרציתי התחלתי להתרטב. "ז'קי לא נכנס לכוס יבש, בובה, תרטיבי בשבילי", הוא אמר ואני הרטבתי. "את תלמדי להיות כלבה צייתנית", הוא אמר, "את תהיי הכלבה הכי מאולפת בהתקווה". אני לא האמנתי לו אבל הסתבר שהוא צדק. מה שהוא לא ידע זה שהוא יתאהב בי ושבגללי הוא יצא מהפשע ויפתח את המסעדה-גריל הכי טובה בכל השכונה.
יש הרבה סיפורים באמצע שאין לי זמן לספר כי תכף מתחיל השיעור הראשון שלי להיום. אני רק יכולה להגיד לכם שלאוניברסיטה אני הולכת עם קולר וחגורת צניעות כי ז'קי לא לוקח סיכונים במה שקשור לבחורה שלו.
וז'קי מודיע לא לכתוב לי הודעות פרטיות למה הוא מפוצץ את הצורה למי שכותב לבחורה שלו. תנו כבוד.
לפני 18 שנים. 25 ביולי 2005 בשעה 6:47
