הבלוג של נשמה וכפרה

שלום גם ממני. אני עדיין מזועזעת מהכינוי הנלוז שהודבק לי ומעצם העובדה שאני כאן וכותבת. מומו הסביר לי שאלה התנאים: אני צריכה לכתוב בבלוג ולגור אצלו שבוע ואם אציית אז הוא לא ישרוף את הבית של המקור הבכיר. אם לא ארצה להשאר אחרי השבוע הזה, אני משוחררת.

אז תקעו אותי בבלוג אחד עם הנשמה, שהיא פריחה צפונבונית ששונאת אותי כי פעם זיינתי את ז'קי שלה. אחלה סיפור הוא נתן לי אחרי הלילה הזה ועכשיו הילדה מוכנה לרצוח אותי.

אבל בואו נתחיל מההתחלה. אני כתבת פלילית מזה חמש שנים באחד מהעיתונים הנפוצים במדינה. את דרכי לתפקיד הבכיר הזה סללתי בעבודה קשה ואם נודה על האמת - גם דרך כמה מיטות של מקורות בכירים בצמרת המשטרה.

מאז שהתחלתי בתפקיד יצא לי להפגש עם כמה מראשי הפשע הישראלי, מעולם לא פחדתי מהם. אני יודעת שיש להם כבוד לאשה. הבלונד שלי והעיכוס שהפך למקצועי מעולם לא הזיקו לי בעבודה ומעולם לא חשבתי להפוך את אחד הזיונים שלי למשהו רציני. גברים בשבילי הם בעיקר כלי להשגת מטרותיי בחיים.

ואז הגיע מומו. הגיע? נסע. נסע? טס. הגעתי לשכונת התקווה להשיג חומר לכתבה חדשה. איך שאני עוברת ברחוב מישהו שורק לי מהאופנוע. אני רגילה שגברים שורקים - שישרקו. לא שמתי עליו והמשכתי הלאה, עד שחשתי איך הארנק שלי נפרד מגופי לבלי שוב. רצתי אחריו על עקבי ה-15 ס"מ שלי עד שהתייאשתי. עצרתי מתנשפת. הא עשה סיבוב עם האופנוע הענק שלו וחזר אליי.

הוא נראה לא רע, הבחור. משהו כמו שימי תבורי, אבל בלי העייני עגל. "שווה עוגיה", חשבתי לעצמי וחייכתי. "אני כבר אדע איך להוציא ממנו את הארנק".

"רוצה את הארנק סנובית?" הוא שאל וחייך.

"בטח שרוצה", אמרתי וליקקתי שפתיים. הבחור רוצה לשחק איתי? ניתן לו משחק שהוא ישכח איך קוראים לו.

"אני יעשה איתך עסק מתוקה. את תקבלי את הארנק ואני מקבל ארוחת דגים איתך ביפו. מה את אומרת? אני מבטיח לא לגעת בסחורה".

חשבתי שזה דיל לא רע. מתתי מרעב, היתה לי עוד שעה עד לפגישה והוא הרי שווה עוגיה.

"נעים מאד אני מומו אוחיון". הוא הציג את עצמו והלב שלי נפל. בחיי שיש לי לעתים יותר מזל משכל - מומו אוחיון הוא אחד מהפושעים הידועים במדינה. אז נשחק אותה באיזה ארוחה טובה במסעדה ונוציא ממנו קצת אינפורמציה. and let the game begin

אתמול שכבתי איתו. אחלה זיון, אני מוכרחה להודות. באמצע הוא דרש שאצרח שאני השרמוטה שלו והכלבה שלו והמזדיינת שלו והחור שלו. צרחתי. מה הבעיה?
בשביל אורגזמה טובה אני מוכנה לעשות הרבה.

הכל היה בסדר עד שאחרי הזיון הוא תפס לי את הידיים ואמר לי "מעכשיו את האשה של מומו, ברור זונה קטנה? בואי נראה סרט ובנתיים הח'ברה שלי יביאו את הדברים שלך לכאן".

עוד לא נולד הגבר שרציתי להשאר איתו בלילה שאחרי. בטח שלא להשאר לגור איתו. אני אשה עם צורך בלתי מתפשר בספייס. רבתי איתו, אבל הוא זיין לי שוב את הצורה ושוב צרחתי את מה שרצה ואחרי שעה חצי מהבית שלי כבר היה שם.

היום התקשרתי אליו מהמערכת להגיד תודה על אתמול ולבקש שיחזיר לי את הדברים ולהודיע לו שאני לא בנויה לקשר ושיעזוב אותי באמא שלו. מומו איים שאם לא אגיע היום לישון אצלו הוא שורף את הבית של המקור הבכיר שלי. הוא גם רצה שאכתוב כאן ואמר שאם לא הוא ישרוף את הבית של השכנים.

אני עם הלפטופ כרגע, בבית קפה חביב בבאזל. עוד מעט המקור הבכיר שלי וגם אחד היזיזים שלי, יגיע. אני אוציא ממנו סיפור ואחר כך אלך איתו הביתה ואזיין לו את הצורה. אני לא יכולה לסבול שינסו להשתלט עליי. אחר כך אני אחזור למומו ואתן לו להריח את ריח הסקס שינדוף ממני. נראה אותו גבר. אני הרי ממלאה את חלקי בהסכם ולא, עוד לא נולד הגבר שיעשה אותי שייכת.