הבלוג של נשמה וכפרה

לא תאמינו מה קרה עכשיו. אני עצבנית שאני רוצה להרוג למישהו תצורה.
כל היום באוניברסיטה אני מרגישה את החגורת צניעות וחושבת על הרגע שז'קי ישחרר לי אותה ויעשה לי נעים בגוף. חושבת, מתחרמנת, מפנטזת, בקושי לא מאוננת למה אני לא יכולה, רק חושבת על המלך שלי וכמה אני הזונה הפרטית שלו שרוצה אותו בכל חור שלה.

אני מגיעה הביתה הכי מהר שאני יכולה, רצה כדי לא לפספס אוטובוס, פותחת את הדלת ומה אני רואה??? תשבו טוב!!! אני רואה את הכפרה יושבת לי ממש ליד ז'קי שלי ושניהם יושבים ומדברים צפוף כזה ואוכלים מרק רגל.

חטפתי את הקריזה שלי ואמרתי לז'קי : "מה השרמוטה הזאת עושה כאן?"
ז'קי אמר לי לדבר יפה, אבל לא רציתי. השתוללתי "תעיף אותה מפה או שאני הולכת".

ז'קי עשה לי מבט מפחיד כזה ואמר : "נשמה מה את מתעצבנת? אנחנו רק מדברים וממתי הכלבה שלי תציב לי תנאים?".
אמרתי: "ככה?"
אמר לי: "ככה!"
אמרתי: "אין בעיה אתה עם השרמוטה? אני הולכת להזדיין עם רועי"

לקחתי את התיק שלי ואותי וכמו שאני רצתי לדלת.
כמו שאני רצה ז'קי שם לי רגל ונפלתי. הוא הקים אותי העיף לי סטירה ואמר לי "עכשיו תרגעי זונה שלי או שאני מרגיע אותך". לא נרגעתי.
כפרה הסתכלה וחייכה חיוך של ממזרתה ואמרה: "טוב יקירי, נראה לי שאתה והכלבה שלך צריכים קצת זמן איכות לבד". בת אלף, כלבה מזדיינת, אני אראה לה.

ז'קי חייך אליה יפה ואמר לה: "נפגש בשמחות נשמה. אני באמת צריך קצת זמן איכות, אבל תבואי מחר, נדבר עוד פעם".
אז לא יכולתי יותר ונתתי לו בעיטה וניסיתי להשתחרר.
"ככה?" אמר ז'קי, "ככה את עושה למלך שלך?"
"אתה לא המלך שלי אם היית בצפיפות עם הכלבה" עניתי
"את עוד פעם מדברת בחוסר כבוד לבחורה של מומו?"
"אני לא אשמה שלמומו יש טעם חרא בבחורות. אני שונאת אותה ומה היא עושה בבית שלי בכלל?"
"הבית שלך?", ז'קי הביט בי במבט רצח וכבר הבנתי שהסתבכתי.
"סליחה אדוני", אמרתי, "הבית שלך".
"הופה הופה. הכלבה שלי שכחה את מקומה וצריך להזכיר לה", ז'קי אמר בשקט מפחיד לאללה. "אין בעיה ממי. הלילה את תהיי השולחן קלפים ופיצוחים של החברים שלי וזה יזכיר לך".
וככה הוא סגר אותי כאן בחדר עבודה ואני מנסה לברוח מהחלון אבל אי אפשר ווואה וואה מה שמצפה לי בלילה. רחמים. שמישהו יבוא להציל אותי. בתשע באים החברים שלו. לכו תדעו מה יקרה.