לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של נשמה וכפרה

חדשות התקווה: נשמה מעולפת
לפני 19 שנים. 27 ביולי 2005 בשעה 6:42

ממממ... איזה בוקר נפלא. אני נמתחת בהנאה ונזכרת בארועי האתמול.
מומו הזה מתחיל למצוא חן בעיניי מאד. ובכלל, מה אכפת לי? יש לי שבוע של קשר איתו, למה שלא אהנה מכל רגע? אחרי שבוע אני אורזת וחוזרת הביתה, אבל בנתיים, נשחק קצת במשחק שלו. אני גם ארוויח יזיז וגם מקור בכיר ונשאר ידידים.

אתמול היה נפלא. בבוקר הוא השיג לי הסגרה אישית לידיי ווידוי חושפני של אמזלג, שהוא בערך כמו רוזנשטיין, רק פחות ידוע. הסיפור הזה יגרום לעורכים שלי לשקשק ביצים שלא להפסיד עיתונאית כמוני וישר לתת לי העלאה בשכר.

בצהריים מומו הלך לטפל ברווחים וז'קי הזמין אותי אליו לשיחה. הוא רצה להסביר לי איך אשה מתנהגת לגבר בתקווה וכמה שאני צריכה ללמוד לעשות כבוד. הוא ישב שם בגופיית סבא לבנה, שזה הטרנד הכי טרנדי אם אתם שואלים אותי ובמכנסיים קצרים והשרירים שלו בלטו יפה כשהוא דיבר ונזכרתי בזיון המהמם שהיה לנו והחלטתי לפתות אותו. גם בשביל הכיף שלי, גם בשביל העצבים של הפריחה הקטנה וגם שמומו ידע שהכל טוב ויפה, אבל אין לו עליי בעלות.

העליתי את החצאית למעלה, ליקקתי את השפתיים וחייכתי : "מתוק שלי, אתה זוכר את הלילה הנפלא ההוא שלנו? אולי במקום דיבורים על כבוד נהיה קצת פרקטיים ונשחק במשחק הרבה יותר מענג?". ראיתי איך נעמד לו ברגע. אין ספק שאני יודעת להתנהג לגבר. אבל במקום להשכיב אותי על הספה ולהרים לי את החצאית לגמרי, הוא רק אמר: "כפרה, את הרכוש של אח שלי מומו, איך את מדברת? תני כבוד! וחוץ מזה, אני רק עם הנשמה שלי עכשיו, למה היא הנשמה שלי והיא עוד לא יודעת את זה אבל היא גם האמא של הילדים שלי".

אתם יכולים לתאר לעצמכם איך חשתי. עוד לא נולד הגבר שאמר לי לא, אבל אני אטפל בזה בפעם אחרת. בעוד שבוע מומו ואני הרי נפרדים. אז במקום להשתעשע לנו במשחקי מיטה, אכלנו מרק רגל ושוחחנו על מומו.

ואז פתאם מגיעה הפרחולה, נעמדת בדלת עם שתי ידיים על המותניים ואדום שעולה לה מהחריץ לפנים, מביטה עליי בזעם ומתחילה להשתולל. קנאית הפרחולה הקטנה שלו. כמה קטנה ככה צורחת ומשתוללת. נראה לי שהיא איזה פרא קטן במיטה. דווקא יהיה נחמד לטפל בה. חההה. הכנסתי לה איזה עקיצה והשארתי אותם לבד.

הלכתי למערכת, כתבתי את הכתבה, עשיתי סנד לעורך שלי ופתאם מומו בטלפון.
ירדתי. הוא אסף אותי על האופנוע הכבד שלו שכל כך כיף להרגיש בין הרגליים ואז עשה לי אחר צהריים הכי רומנטי שיש: רכיבה על סוסים, פיקניק בשקיעה, רחצה לילית בעירום וקינוח עסיסי: אזיקים.

כן, כן, אני - כתבת הפלילים מספר אחת במדינה מוצאת את עצמי על שמיכה לחוף ים כשהוא שם לי אזיקים ואני לא יכולה לזוז. תאמינו לי משחק מהמם.

הגוף שלי היה כבר חרמן מקודם, הפיטמות שלי עמדו כמו שתי מטורפות. הוא משכיב אותי בעדינות על הסדין ופתאם מוציא לי את האזיקים. "מומו מה זה, השתגעת?", אני שואלת "שתקי יה חתיכת שרמוטה, את עצורה ואם את רוצה להשתחרר את צריכה לעשות לי טוב ולשכנע אותי שווה לי לשחרר אותך".

אני נלחמת, מתפתלת מתחתיו, מרגישה את הזיקפה שלו נצמדת לי לגוף, מנסה לחדור ואני נלחמת כמו נמרה, כי מה הוא חושב שיהיה לו פה פייט קל? הוא רוצה שרמוטה אישית והוא לא יודע עם איזה שרמוטה הוא הסתבך. למה מי יעצור אותי?
בסוף נכנעתי. רק כי הזין שלו היה כל כך חם ועסיסי ונעים וגדול. הוא חדר אליי לאט. הזין שלו הטריף אותי. התחלתי להתפתל מתחתיו כאחוזת תזזית. צעקתי לו "כן מומו, כן, אני העצורה שלך, תעשה בי מה שאתה רוצה, תתקע אותי, תטחן אותי". שלוש שעות של זיון. אינספור אורגזמות. הגבר הזה הוא גבר אמיתי.

אחר כך חזרנו הביתה. חשבתי שזהו אבל טעיתי. הוא רחץ אותי באמבטיה, חפף לי את הראש, נישק לי את העיניים ואמר לי "כפרה, את העיניים שלי. תראי כמה יהיה לך טוב להיות הזנזונת של מומו". אחר כך הוא ירד לי במקלחת ולקח אותי למיטה. מתתי מעייפות. הייתי ממש מסטולית מאורגזמות. שמתי עליו את הראש וביקשתי : "מומו תחבק אותי". הוא חיבק אותי חזק, נצמד לי לגב בכפיות. משך אותי אליו ואמר : "בדיוק ככה מותק. ככה יושנת הזנזונת של מומו כל לילה. שמורה. את תשני ממי ואני ישמור עלייך".

ואני ישנתי כמו תינוקת. בחיי שהמשחק הזה מתחיל למצוא חן בעיניי. אבל בעוד שישה ימים הוא נגמר ואסור לי ולו לשכוח את זה.

מומו וז'קי מהתקווה​(שולט) - כפרה שלי
אין עלייך בזיונים אבל אני יצטרך לחנך אותך לאט לאט אבל קשה בשביל להוציא ממך תזנותיות שתביאי אותה רק לגבר שלך ולא לחברים שלו. למה את עושה לגבר שלך בושות ומומו זה גבר גבר. אבל אני יביא לך תחינוך ככה שתוכלי לקבל אותו בלי לשבור אותך.
גם כן כשאילפתי תסוס שלי זה לקח לי זמן עד שהוא למד לבוא כל פם שאני שורק לו. לאט כפרה שלי, את עוד בגן אצלי, לאט לאט תלמדי איך לבוא לרגלים של מומו מתי שהוא שורק לך, ואיך להביא לו אותה בכבוד. למה עוד שבוע לא תראי אף גבר אחר ממטר. מילה של מומו.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י