אתמול בצהריים אחרי שכתבתי כאן ז'קי נכנס לי לחדר ואומר לי: "נשמה את ביישת את אח שלי, מומו ואת חייבת לקבל עונש. אין אפס. מגיע לך וכדי שהכבוד של מומו לא יפגע אז יש לי עונש אקסטרה בשבילך - גם כפרה תבוא לראות כשאת תהיי השולחן פיצוחים".
חשבתי שאני מקבלת דום מוח. הקריז שלי הגיע לי עד לגבה. שה... (פיפסססס - אני לא אומרת, אני מצנזרת, אבל זה מה שחשבתי אתמול), תראה אותי על ארבע בתור שולחן קלפים? על גופתי המתה והמתהפכת בקברה!
ביקשתי, תחננתי, בכיתי "אדוני, בבקשה לא, רק לא זה, אני לא אוכל לעמוד בזה. אני אברח מהמדינה, אני אמות, תהיה רחמן מלך שלי, רק לא כפרה".
בסוף הוא הקשיב לי, כפרות עליו והסכים לוותר אבל היה לו תנאי : "טוב עיניים שלי, אני אוותר לך על כפרה אבל בשביל שהכבוד של מומו ושלי לא יפגע את תקבלי את העונש יפה, תהיי הכלבה הכי טובה ואת תתנהגי כמו מלכה ותביאי לי כבוד ותשרתי את החברים שלי ולא תזוזי מילימטר כשהם שמים עלייך מאפרה ופיצוחים. ברור כלבה?"
אמרתי שברור. בטח שאמרתי ועוד קצת בכיתי וראיתי איך נעמד לו ממני אבל לא היה לו זמן לאלף אותי כי תכף החברים שלו באים. החלטתי לעמוד בעונש בכבוד ולא להיות רעה. לתת לו את הכבוד שלו למה הוא המלך שלי בכל זאת ואני באמת התנהגתי רע. אבל אז הוא אמר עוד משפט : "וכדי שמומו ממש יצא מרוצה ויבין שהבנת כמה טעית וחירבנת לו את הכבוד, את תתני מעכשיו מחמאה בבלוג לכפרה כל השבוע". חשבתי שאני מתעלפת אבל הסכמתי, למה האלטרנטיבה היתה לא נחמדה.
הגיעו דוד הבסטיונר ונימרוד הגדול ונימרוד הקטן וצ'ארלי הצולע מהמכה שהוא עשה בבנק הפועלים ושני הסנג'רים שהביאו את כפרה הביתה. כולם גברים גברים. אני לבשתי במיוחד חולצה עם מחשוף ענק שיראו מה שיש לז'קי בידיים ויזכרו שאני כמו נר חנוכה - לראותי בלבד.
הגשתי להם שתייה כמו איזה פיליפנית אבל במבט של גאווה ופיצוחים חמים ונעמדתי על ארבע עם המחשוף שלי מול הפרצוף של ז'קי למה שאם אני סובלת שגם הוא יסבול קצת ויעמוד לו כל הערב. עמדתי ולא זזתי. המאפרה קצת היתה כבדה לי על עצם הזנב אבל לא התלוננתי כדי לא לבייש את המלך שלי והסתכלתי לו כל הזמן בתוך העיניים שיראה שגם כשאני ככה על ארבע אני מלכה וגם הכלבה שלו ולא איזה סמרטוט ריצפה.
מדי פעם איזה פיצוח נתקע לי במחשוף אבל לא עשיתי עניין וז'קי כל כך התבלבל מלהסתכל עליי ומהזיקפה שלו ומהפה שלי כל כך קרוב לזין שלו שהוא הפסיד בכל המשחקים - אבל מה היה מרוצה ממני.
ראיתי את נמרוד הגדול נועץ לי מבטים לתוך התחתונים הברזילאיים שלי למה הוא ישב מהצד השני ואני פזלתי לכל הכיוונים לראות אם הם מתגרים ממני, כי המלך שלי צודק ואני זנזונת חמה. לא אמרתי לז'קי שלא יתעצבן שמסתכלים לו בסחורה ומפנטזים איך תוקעים לה תצורה. היו צחוקים. הם מעשנים ג'וינט וצוחקים ומדברים על נשים ועל המכות שהם עשו בלילה ואני שם כמו חפץ לא פותחת את הפה בשביל הכבוד של הגבר שלי. אני מרגישה את המבטים שלהם כמו שיפודים בתוך התחתונים שלי ולא זזה ורק מתרטבת ומתרטבת כמו זנזונת טובה בשביל ז'קי שלי. ז'קי לא אומר לי מילה, עד שלרגע הוא ליטף לי את הראש ואמר לי "את הכלבה הטובה שלי" והמשיך לשחק כאילו אני אוויר.
אחרי שעה וחצי ז'קי נשבר מרוב הכאב ביצים שעשיתי לו ושלח אותם הביתה.
הוא ציווה עליי ללכת להתרחץ ולחכות לו ערומה עם קולר בחדר. הוא נישק אותי צרפתית כזאת ענקית עם הלשון, אמר לי שהבאתי לו כבוד ושהוא גאה בי ושעכשיו הוא יראה לי איזה תקיעה מקבלת כלבה טובה.
ככה כאילו הייתי איזה נוצה הוא הרים אותי והלביש אותי על הזין שלו ואז הוא התחיל לזוז לאט עד שהתחלתי להשתולל ולהתחנן שהוא יתקע אותי יותר מהר ויותר חזק וכמה הכלבה שלו צריכה אותו חזק ושאני השרמוטה הפרטית שלו והמזדיינת שלו ושהוא החיים שלי והנשמה שלי ושאני לא יכולה כבר לחכות שהוא יגמור בתוכי את הכל. לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו. רק את זה אני שומרת. כי אם הוא ידע הוא עוד פעם ירצה להתחתן איתי ואני לא רוצה להתחתן איתו, רק להיות הכלבה שלו, כי עורכדינית לא מתחתנת עם פושע ובכלל אני רק בת 22 ומי מתחתן בגיל כזה? רק פרימיטיביים. בסוף ז'קי גמר בצרחה ואני גמרתי בצרחה ושנינו נפלנו למיטה כמו שני פגרים ונרדמנו מחובקים. הוא אפילו הרשה לי לישון במיטה לידו ולא על המזרון בריצפה.
הכל היה טוב ויפה ואני כבר באמת חשבתי להתנהג יפה ובצייתנות עד שראיתי מה כפרה ה(פיפסססססססססססססססססססססס) כתבה בבלוג הבוקר.
עכשיו ז'קי ומומו אם את קוראים תגידו לי - אם אני קיבלתי להיות שולחן קלפים בגלל שהעלבתי אותה מה היא צריכה לקבל על זה שהיא גם העמידה לז'קי, גם ניסתה לסכסך בינינו וגם קראה לי פרחולה? אם חסר לכם רעיון לי יש עונש מצויין: היא תהיה השולחן פיסטוקים שלי או שתתנו לי לקרוע אותה ממכות, למה יש גבול גם לסבלנות שלי !!!!
אה ואיך באמת שכחתי. אני חייבת לתת לכפרה מחמאה כל פעם בבלוג במשך שבוע: אז הנה זה בא. הנה אני מוציאה את זה. הנה זה מתגלץ' לי מהלשון, הנה ודי: לכפרה יש את הלשון הכי יפה בכל התקווה כשהיא מלקקת את השפתיים ומפתה גברים.
לפני 19 שנים. 27 ביולי 2005 בשעה 10:36