לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של נשמה וכפרה

חדשות התקווה: נשמה מעולפת
לפני 18 שנים. 8 באוגוסט 2005 בשעה 19:27

למומו ולי יש הסדרים חדשים והכל היה נפלא עד שהוא עלה לי על העצבים היום.
קבענו שיהיה לי ספייס. אני מגיעה הביתה, נחה, קוראת עיתונים וספרים ובערב הוא נוקש לי בדלת ומזמין אותי לדירתו. פעם אנחנו אצלו ופעם אצלי ואיפה שאנחנו לא נמצאים, עשן עולה מהסדינים. מומו הסכים לספייס עד לשינה. "ספייס ספייס אבל הכפרה שלי ישנה איתי כל לילה", הוא קבע ואני אפילו לא רציתי להתווכח.

כמה שנפלא וכמה שהוא זיון המאה, ככה אני מרגישה שאני צריכה יותר מרחב.
אז היום אמרתי לו שהערב אני לבד ושהזמנתי חברה ושלא יציץ ושלא יבוא להפריע.

הזמנתי את ליאת, שהיא חברה ותיקה שלי ומזדיינת שלי לעת מצוא. היא הגיעה
בחצאית מיני מג'ינס וגופיית סבא, בלי חזיה. כולה פרוסה לפני כמו עוגת יום הולדת. צריך רק לזלול. דיברנו כמה דקות בשביל הנימוס עד שהתחלתי לשלוח ידיים.

"בואי הנה קטנה", אמרתי לה, כשאני מושכת בשרוול הגופיה. הצמדתי אותה אליי והדבקתי לה נשיקה צרפתית, עד שהיא התחילה לגנוח כמו חולת אסטמה בהתקף מתקדם. עכשיו היא כבר היתה בידיים שלי. "הקטנה התנהגה יפה?", שאלתי אותה והיא בצהלות שמחה סיפרה לי איזה ילדה רעה היא היתה. יחסית לבת 25 היא שיחקה את הילדה כמו שרמוטה מחונכת.

"אז מגיע לך עונש, אני מבינה?", שאלתי בטון חצי קשוח חצי מבודח.

"לא המלכה. בבקשה לא", היא התחנחנה.

"אני דווקא חושבת שמגיע לך עונש כבד", פסקתי. "גשי לשולחן ותרימי את החצאית, שנראה את התחת היפה שלך שעומד להפוך לאדום".

היא ניגשה לשולחן העבודה שלי, בצעדים כביכול מהוססים, משחקת אותה מפוחדת עד הסוף ולא מבינה שאני מריחה את מיצי תשוקתה עד אליי.

היא הרימה את החצאית וחשפה תחתונים ורודים, תמימים למראה. "הזונה מנסה לשחק אותה ילדה טובה?", שאלתי.

"לא המלכה, אני באמת ילדה טובה", היא אמרה. צחקתי.

על שולחני ניצב סט מוכסף של כלי משרד. שלפתי ממנו סרגל עץ ארוך במיוחד.

"את יודעת איך מענישים ילדות שהתנהגו לא יפה?", שאלתי.

"בסרגל המלכה?", ליאת השיבה בקול שהתחיל להיות מפוחד באמת.

"נכון מתוקה שלי. בסרגל. ואת תחטפי עד שלא תוכלי יותר", הסברתי.

הבטתי בישבן המכווץ, העסיסי, כעגבניה בשלה שתכף תקבל את הצבע המקורי שלה והתחלתי להצליף. ההצלפות התפזרו על פני כל ישבנה וליאת נעתרה להן בקיפצוף סקסי של התחת. ואז היא התחילה להתחנן "די המלכה, בבקשה די, כואב לי, אני אעשה הכל, רק תפסיקי את העונש הזה".

"תעשי הכל?", שאלתי, כאילו לא מבינה על מה היא מדברת.

"הכל המלכה, כל מה שתרצי", היא המשיכה בשלה.

"בסדר מתוקה. בואי נראה אם את רצינית. התנהגת כמו זונה? עכשיו נלמד אותך להיות לפחות זונה מוצלחת ולא סתם זונת רחוב. רדי על 4 זונה מיוחמת שלי".

ליאת מיהרה לבצע את פקודתי. העפתי ממנה את הגופיה. השארתי את החצאית מונפת כלפי מעלה. "בואי נראה אם הזונה שלי מיוחמת כמו זונה טובה", דיברתי כמו לעצמי כששתי אצבעותי חודרות לתוכה ללא הכנה מוקדמת. היא היתה כל כך רטובה. התחלתי לדפוק אותה עם האצבעות בעוצמה והפסקתי.

"המלכה תדפקי אותי עוד בבקשה", היא החלה להתחנן. "נראה לך שהזונה תגמור לפניי?", שאלתי בתדהמה. "לא המלכה, סליחה". ככה אני אוהבת אותה.

ציוויתי עליה ללכת על 4 עד לספה. התישבתי בנוחות וציוויתי עליה ללחוץ על פליי במערכת. "שיז אה מנייאק מנייאקקק", שיר הנושא של פלאשדאנס התנגן בקולי קולות. "תרקדי לפני המלכה שלך זונה, את צריכה לפתות אותי לזיין אותך".

ליאת הביטה נדהמת, אבל החרמנות שלה גברה על ההתנגדות. היא החלה לרקוד כשרק החצאית לגופה. "תתחילי לעשות לי סטרפטיז תוך כדי ריקוד", ציוויתי
והיא החלה לנוע בתנועות של זיון, פושטת מעצמה את החצאית. עכשיו היא רקדה ערומה, מנסה לחקות תנועות של רקדניות סטרפטיז מקצועיות. הגוף שלה נע בחן, בפיתוי. לרגע היא היתה נחש ולרגע סתם מישהי שמתה לזין. יכולתי לטרוף אותה באותו הרגע, אבל רציתי למשוך את ההנאה.

ואז היא עשתה סיבוב מהיר מדי ועפה לריצפה וכדי לא למצות את הרגע המביך, היא החלה לקום במהירות. "תשארי שם זונה", ציוויתי ונעמדתי מעליה. "תשארי ברגליים פתוחות כמו זונה טובה", מיהרתי להמטיר את הפקודה הראשונה "ועכשיו תפשיטי את המלכה שלך רק בעזרת הפה", הצטרפה אליה השנייה.

ליאת התישבה ברגליים פתוחות, פיה נצמד לריצרץ' החצאית שלי. היא החלה להסתבך אבל בסוף מצאה את התנוחה הנכונה והחצאית זלגה דרך מותניי עד לריצפה. עכשיו היא ניסתה להתרומם מבלי לסגור את הרגליים, מה שלקח לה שעה קלה. לבסוף היא עמדה והחלה מושכת ממני בשפתייה את הגופיה. נותרתי בתחתונים וחזיה. החזיה ירדה ראשונה, לאחר מאמץ רב ונותרתי רק בתחתונים. שפתיה של ליאת נלפתו לגומי החוטיני שלי והחלו למשוך אותו בזהירות כלפי מטה, עד שהעפתי אותו מעליי, רגל אחר רגל. "עכשיו עופי חזרה לריצפה", ציוויתי ועוד לפני שהיא הספיקה, עזרתי לה לעוף למקומה והתיישבתי על פיה. "לקקי את המלכה שלך זונה מיוחמת, תראי לי איזה זונה מנוסה את", הבהרתי לה בדיוק מה אני רוצה וליאת החלה ללקק בתאווה. הזונה ידעה בדיוק מה אני אוהבת. תוך דקה גמרתי בפיה בפעם הראשונה ובתוך הגניחות שלי שמעתי פתאם נקישה מוזרה.

חצי מעולפת ורועדת קפצתי ממנה ורצתי לכיוון הרעש. בקיר הסלון גיליתי חור הצצה, לא גדול, אבל מספיק כדי לראות הכל. עוד לפני שהספקתי להתפוצץ מכעס, נשמעה נקישה בדלת המחברת בין הדירה שלי לדירה של מומו. "מה?", עניתי למומו בצורה שהבהירה חד משמעית כמה אני רותחת. "קצת משעמם לי לבד, אפשר להצטרף אלייך ולחברה שלך?", מומו שאל כאילו הוא לא יודע מה קורה כאן בדיוק וכאילו לא צפה בנו בסתר בכל השעה האחרונה. "לא, אי אפשר", עניתי בזעם "וגם אי אפשר לישון איתי הלילה. נסחפת מומו, לא כיבדת את הספייס שלי. אני ישנה הלילה לבד וביי לך", אמרתי וטרקתי לו את הדלת בפרצוף, דואגת לנעול אותה אחריו.

רתחתי מזעם. איזה חוצפה. לחדור לי כך לפרטיות? להציץ באשה שבכלל לא רוצה בכך? מומו לא מבין גבולות ואני אצטרך להסביר לו אותם ושישכח מלישון איתי ולחבק אותי הלילה. אני צריכה זמן לבד לחשוב מה לעשות איתו.

ליאת לא גמרה וכבר לא היה לי חשק אליה. "תתלבשי", ציוויתי. "את תקבלי את שלך בפעם אחרת. הזונה שלי תלך הביתה רעבה ותבוא לעוד ושלא תעזי לאונן היום. ברור זונה?", הוצאתי עליה את העצבים שלי. "כן המלכה", היא אמרה, התלבשה, אמרה תודה והתפוגגה. לפחות גמרתי פעם אחת ואני לא הולכת לישון לגמרי רעבה. ומומו יצטרך להרגיע אותי הרבה לפני שאני אסכים לחזור לישון איתו באותה מיטה.

מומו וז'קי מהתקווה​(שולט) - ואללק עכשיו אני מבין למה שמעו בכל התקווה תדלת נסגרת בבית שלכם בקול רם כמו רימון שתפוצץ, ואז מומו יצא מהבית שלכם וראיתי מהחלון איך הוא תופס את ראובן לא עטר מימון ודופק לו ראסיה למה הוא יפריע לו לצאת בדיוק מהכניסה של הבית וצעקתי לו מומו אבל מהעצבים הוא לא שמע ורק עלה על האופנוע ודפק רייס.
באמא שלך כפרה בפם הבאה שאת מביאה כוסית תגידי מראש שגם אני יביא אותה בחור של הקיר עם מומו.
לפני 18 שנים
בעיניים כלות - חחחחחחחחחחחחחחחח
טוב....
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י