לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של נשמה וכפרה

חדשות התקווה: נשמה מעולפת
לפני 19 שנים. 6 באוגוסט 2005 בשעה 20:00

וואי איזה ימי עוברים עליי, כל כך קשים שאפילו לא כתבתי. המהפכה הצרפתית קטנה על המהפכה שיש לי בבטן מכל מה שקורה לי בנשמה.
מאז שדיברתי עם יריב בטלפון אני בתלבטות. כל יום הוא שולח לי smsים
וכותב לי כמה הוא מתגעגע וכמה הוא מחכה שנפגש. אני פותחת email ומגלה מכתב ארוך שמה הוא כותב לי כמה הוא אהב אותי וכמה ההיא היתה סתם וכמה שברתי לו תלב שלא עניתי לטלפונים וכמה הוא חיכה שנתיים שאני ארגע ולא שכח אותי לרגע.

טוב, טמבלית אני לא. משהו מריח לי כמו טונה פיש. שנתיים אתה לא מתקשר לבחורה אחרי שבגדת בה ופתאם אתה נזכר שאתה מאוהב בה? למה מי מת? למה מי עשה את נשמה באצבע ונשאר בלי שריטות? אז משהו כאן לא בסדר ומשהו הוא רוצה ממני, אבל זה לא מפריע ללב שלי לעשות גורו גורו עם כל מילה שלו והמניאק הבן זונה הבן אלף יודע לטפל בי במילים.

וז'קי שלי עצבני. מה זה עצבני? זועם. מה זה זועם? השור הזועם כבש לידו. הוא הולך ונותן בבעיטות לכל מה שזז ובלילה הוא לא ישן איתי. מאז שסיפרתי לו כל לילה יש לו פתאם עבודה דחופה במסעדה והוא חוזר מאוחר והוא לא הפליק לי אפילו אחת והכי גרוע הוא לא שם לי תחגורת צניעות בבוקר וככה אני מסתובבת לי חופשיה באוניברסיטה ובחיים בלי שום דבר שישמור את המה שמו הסודי שלי נעול ושמור מהעולם. ואם ז'קי משאיר אותי פרוצה ככה לכל עובר ושב אז המצב באמת גרוע.

אני מתגעגעת אליו, לחיבוק שלו, לחגורה שלו למילים הגסות שלו לאיך שהוא אומר לי "נשמה היית ילדה טובה היום? מגיע לך פרס שאני אקרע לך תצורה?" ולאיך שאני ישר מתרטבת מהמבט הזה שלו כשהוא מכניס את המפתח לחגורת צניעות שלי והמבט אומר "זה שלי אפחד לא יגע למה אני יקרע לו תצורה".

ויריב, כמה אהבתי את יריב, אם האהבה היתה בית, האהבה שלי ליריב היתה המגדל הגבוה בעזריאלי. איך הייתי רצה כל פעם מביתספר וכבר בשירותים של הבנות מורידה את התחתונים שלא לבזבז זמן עד שהוא יכנס לתוכי ואיך הוא היה ככה מלטף אותי בפנים ומנשק לי תעיניים שלי ושואל "החתולה שלי רעבה לשמנת?".

אז לקחתי היום את כפרה לים ועשינו שיחת בנות ולרגע היא אפילו הצליחה להחזיר לי חיוך לפנים ומה שהיה בים היא כבר תספר כשיבוא לה אבל אני רק יכולה לספר שחמישה חנונים שמתחילים אתך זה לא נעים.

ואחר כך חזרתי הביתה וז'קי עודפעם לא היה אז התקשרתי אליו והוא אמר שהוא עסוק ויחזור רק בשלוש ארבע בבוקר אז שאני לא יחכה וישן ישר על המיזרון כדי שאני לא יתעורר כשהוא חוזר.

ובא לי לעלות עליו בלילה וללקק אותו ולמצוץ לו עד שהוא לא יוכל יותר ויתקע לי תצורה ובא לי לעמוד מולו על 4 ולהגיש לו את התחת שלי הקפיצי כמו שהוא קורא לו ולשאול אם מתאים לי ככה על 4, אבל מה אם מחר אני יבחר ביריב? מה אם ליריב יש איזה הסבר הגיוני שירפא לי תפצעים הזרועי מלח שלי? יריב אדריכל. יריב מסודר. יריב ילד טוב עד שהוא ניהיה ילד רע בגלל נשים וז'קי ... ז'קי תיקן לי תנשמה ולימד אותי שאני רוצה גבר בדיוק כמוהו והלוואי שיכולתי להיות עם שניהם אבל לפני שזה יקרה ז'קי ישרוף ליריב את הבית ויתן לו לשחות שעה בירקון בדיוק איפה שהיה הגשר של המכביה.

אז יש לי שני גברים ואף זיון אחד כמו שצריך והלב שלי נקרע. אז במקום לבכות לי את הנשמה עכשיו אני יאכל פסיפלורה דווקא, למה אני לא אוהבת את כל הצפונבונים האלה שעושים הפגנות של יפי נפש בשביל כותרות והורסים תפרנסה לחקלאים המסכנים ואחר כך אני יחפוף בשמפו פסיפלורה ואמרח קרם גוף פסיפלורה ואדמיין את ז'קי ויריב מאכילים אותי ביחד בפסיפלורה ואחר כך משביעים לי תתאבון בצורות אחרות.

מומו וז'קי מהתקווה​(שולט) - נשמה מותק,
קראתי לז'קי תבלוג שלך וישר הוא דפק בעיטה בפח של החומוס שעמד לידו רק שהוא שכח שהפח היה מלא ואז הוא ישר דפק בעיטה בפועל שעמד ליד הפח למה כמעט נשברה לו הרגל מהבעיטה בפח.
ממי הוא חוזר היום בלילה יותר מוקדם למה הוא אומר שהוא מתגעגע לנשמה שלו אז אולי כדאי שתעשי לו קבלת פנים כמו קבלת שבת בשביל שהגבר שלך יהיה מרוצה ויביא לך בפסיפלורה.
ותבחרי נכון נשמה למה תרגלנו אלייך כבר פה בתקווה.
מומו.
לפני 19 שנים
נשמה וכפרה המהממות​(נשלטת) - תודה מומו. אני מקווה שלחומוס שלום.
ובסדר, אני אעשה לו קבלת שבת ומה שהוא ירצה רק שירגע ויתן לי קצת בחגורה.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י