ווידויים מהתחתית

אני צריכה לימבו בין המצרים האלו. שלוש לפנות בוקר ואני נרדפת על ידי מחשבות של חופש.

אני נרדפת על ידי מחשבות של כלא, למעשה. הכלא הוא רק בתוכי. הכל לא נכון, הכל מתערבל כמו עשן. עירות ושינה וחלום ומציאות ויום יום ונפילה לתהומות ואינסוף וכל הדברים הנפלאים, החד פעמיים שאני רוצה להביט בהם רק עוד רגע, להשאיר אותם תחת מבטי עוד דקה.

זו הקרוסלה הזו מהגהינום שמזכירה לי שאנחנו לא בקנזס, עשויה כולה עשן סמיך של כלום ושום דבר, אי אפשר לגעת בהוריקן ואני אמורה לדעת את זה.

בבוקר אמחק