ווידויים מהתחתית

רגעים של בריחה​(אחר) - אין אדם שהלב שלו עצם יבשה.
גם הקשוחים ביותר יש בהם מעט אנושיות.
ואני בטוח שגם את, צריך, כנראה, רק לשחרר ולתת לעצמך למצוא אותו.

spankindan​(שולט){Pitzki } - בפתיח דיברת על הלב הגשמי, השריר שלא מפסיק לפעום, שלא נח לעולם. זה שאם את לא בת 91 ככתוב אלא רק בת 32...הוא כבר פעם בקרבך יותר מיליארד (!!) פעמים. (החשבון פשוט, אם מדובר בקצב נמוך של 60 פעימות בדקה, כפול 60 דקות בשעה, 24 שעות ביממה, 356 יממות בשנה כפול 33, והוספתי שנה לגיל התיאורטי כי בחלק מתקופת ההיריון הלב ובתקופת הילדות הוא דופק בקצב מואץ). אז, לב כזה שדפק כבר מיליארד פעמים ועדיין כוחו בחדריו הוא בטח לא עצם יבשה...
ובסיום עברת למטפורה המקובלת, הלב כמרכז הרגשות. נדמה לי שעצם העובדה שהוצאת משפט כל כך עצוב, אומר שליבך ממש לא עצם יבשה...הוא כואב.
עוד יבואו ימים טובים יותר, הלב ימס מאהבה, ישבר מאכזבה וישוב לאהוב.
תאמיני.
אמן.