ווידויים מהתחתית

הלכה לעולמה היום.

אבל, היא תמיד תישאר איתי, מורדת יחפה, עזת-מצח שלא צריכה בגד ים, או מסמכי זיהוי, או הורים שילוו אותה בעליה ארצה.

וגם עכשיו, למרות העולב שבבית אבות, היא שוכבת עם מבט נשוא מעלה, וגם במותה היא מתחצפת. כן, תראו אותי, בפנים גלויות ובצעקה אילמת, שאני הייתי. הנה, היא מיישירה מבט אל האור, או אל האל, או אל החשכה, מעלה וקדימה.

סבתא היתה אישה קשה, ואהבתי אותה מאוד גם בזכות זאת.