לפני 3 שנים. 7 באפריל 2021 בשעה 21:31
שנים שאני מנסה לשכלל את יכולות הכתיבה והדיבור שלי. מפרגן בפומבי (ומקנא בסתר) באלה שמצליחים עם מספר מצומצם של מילים להעביר את החוויה, לתאר את התחושה, ולגרום למאזין לחוות את המילים כאילו הוא עצמו היה שם.
זו לא שפת האם שלו בכלל. הוא גם נשמע כ"כ קר ומחושב כשהוא מספר את זה. הוא לא ניסה לרגש, הוא רק תיאר את המאורע בצורה הכי יבשה שניתן לתאר מאורע שכזה.
אבל כשהמילה "רץ" משתחררת מפיו, ניתן לשמוע את כל היגון שבעולם במילה אחת - שתי אותיות, הברה אחת וצער אינסופי שמתכנס לתוך מילה אחת קטנה.
את מה שהוא מצליח לבטא בפחות מדקה וחצי אני תוהה אם ביטאתי בכל חיי.
(דקה 4:25 עד 5:45)
"והנקודה האדומה הייתה הסימן שנמצאת שם
ונעשתה תמיד יותר קטן וקטן, הנקודה."
