לפני 13 שנים. יום רביעי, 27 בפברואר 2013 בשעה 18:18
היה נפלא כ"כ ואז כואב וכנראה עוד יכאב, כי יש דברים שבהם הלב עושה כרצונו ולא מקשיב לראש, אבל נראה שהפרק הזה תם, תם ואולי לא נשלם.
אז היה לי כ"כ קשה למחוק את ההודעות, את שאריות השנינות המדהימה בה ניחנת ונאצרו אצלי, את העדות להתחלה הנפלאה שהיתה לנו כאן במקום הזה ואת הזכרונות שהופיעו כל פעם כשקראתי את משפטייך, אך את המשכת והגיע הזמן שגם אני. אז כרגע זה יותר עין במר בוכה מאשר לב שמח, אבל מקווה שבעתיד הלא רחוק כבר אוכל להרגיש יותר שלם עם זה.
אז כעת הזמן להתבונן יותר פנימה, לנסות לבנות ולהבנות מבפנים ואז לחפש את מה שחסר לי אי שם בחוץ. אתחיל לאט, יש לי זמן, וגם אם אין לי, הרי שזה לא ממש רלוונטי כעת.
אז קח לך אשה שיש לה בית, אך במקרה ואין לה - קודם בנה בית ואז קח לך אחת.