היום דיברתי עם מישהי שאני מאד מעריך את דעתה לגבי הערב האינטימי שאני רוצה לתכנן בביתי. למעשה לא סתם דיברנו, אלא התקשרתי בין השאר כדי להזמין אותה. היא אמרה שהיא מרגישה שאני מתאמץ מדי, שפתאום אחרי שחזרתי מהטיול באמסטרדם, אז אני ממש מנסה בכוח ליזום דברים.
לא היתה לי כל סיבה להכחיש, אמרתי לה שזה בדיוק מה שאני עושה. אמנם הייתי באמסטרדם במסיבה אקסטרימית, אך אני לא מנסה לשחזר את מה שקרה במסיבה, אלא את הטבעיות בה קרו דברים עם האנשים ברחוב או בפאב; אף אחד לא עשה רעש מעירום בפומבי, לבוא במגע עם בן/ת המין שלך היה טריוויאלי לחלוטין (יש שם שני מצבי צבירה - Gay או Heteroflexible) וסיטואציה מינית בה אנשים אחרים צופים/משתתפים רק גרמה לאנשים להתרגש ורצון עז להשתתף. אה, ויחס הגברים:נשים לא עמד על 50 גברים על בחורה אחת. (ונעזוב לרגע את העניין שהגברים שם נראו מדהים. אין צורך אפילו להזכיר את הנשים.)
אז את אמסטרדם אני לא יכול להביא לפה, לעבור לשם כרגע לא ריאלי וסתם להתבכיין גם לא יוביל אותי לשום מקום. מה שאני כן מנסה זה למצוא פה גרעין מצומצם (בתקווה אף ליותר, אך זה הבסיס) של אנשים טובים שבאמת מתחברים לBDSM ומעוניינים לשתף בידע שלהם ולחוות דברים שהם יותר פומביים ושיתופיים.
אז אני זורק את הכפפה בתקווה שאנשים ראויים ירימו אותה. נראה מתי גם אני אתייאש.
