חבלים וחבלות

אזהרה: בלוג מתפלסף ברמה הכי מתוסבכת שיש.
כותב בלוג זה אינו אחראי לטיפולים פסיכולוגיים שתעברו בעקבותיו ואינו אחראי לממן אף אחד מהם.

לאחרונה יוצא לי לחשוב יותר ויותר על מקומם של הפנטזיות, החלומות והמציאות "הרגילה" בחיי בכלל ובפרט בהקשר של הBDSM.

כל החיים בנויים מסדרי עדיפויות. אין כמעט אפשרות להגשים בחיינו את כל מה שאנו רוצים להגשים, אך נוכל להגשים את הדברים החשובים לנו מכל ושעבורם נקריב דברים אחרים.
מבחינתי, סדר העדיפויות היה די ברור וידוע: חלום, פנטזיה ולבסוף המציאות.
כדי שלא יהיה ספק אגדיר כל דבר (ההגדרות הן שלי בלעדית. כל אחד רשאי לחלוק עלי):
חלום זו התגשמות מציאותית של משהו שרצית בו כל חייך. משהו שכשראית אותו ידעת שזו התגשמות חלומך. חלום, בניגוד לפנטזיה, אינו ארעי ומשפיע מאד על המציאות.
פנטזיה היא בד"כ מינית. אירוע או רצף אירועים בעלי טווח והשפעה מוגבלים שנובעים מתאווה מינית בעיקר (ואני האחרון לזלזל בתאווה מינית).
מציאות היא אותו רצף זמן שמהווה את רוב החיים שלנו ואנו נוטים לזלזל בו. לדעתי, דווקא הנגיעה של החלום במציאות (לעומת הפנטזיה) היא זו שמעלה את החלום לרמתו הגבוהה יותר.

כל מה שכתוב לעיל היה ברור לי תיאורטית, אך מעולם לא נבחן מעשית... עד לאחרונה. גם כשהפנטזיות/התאוות המיניות שלי התנגשו עם המציאות, מצאתי את הדרך "לעקוף" את המציאות ולנסות לממש אותן, אך כעת אני מבין שהפעם זו לא התנגשות דומה, זו התנגשות של חלום בפנטזיה.
ברור לי שהאידיאל הוא לנסות לשלב בין השניים, אך לעתים זה לא בשליטתנו.

כעת אני יכול להגיד בוודאות: היא התגשמות חלומי וזה הרבה יותר חזק מכל פנטזיה שרציתי, שהיתה לי וגם מכל דבר אחד שדמיינתי. פנטזיה, מדהימה ככל שתהיה, מלווה אותך ליום-יומיים. אני בעננים כבר כמה חודשים... (ואני מבקש לא להוריד אותי משם.) :-)