שנה שלמה, לא פחות מכך. זה הזמן הכרונולוגי שנאלצתי לדפדף אחורה בבלוג הזה כדי למצוא פוסט מתוסכל קימעה. אז כנראה שהגיע הזמן לאפס את המונה, או כדברי המשוררת All good things come to an end (אכחיש אם תגידו שציטטתי זאת).
המצב בו אני לא יכול להעניק את כולי למי שחשובה לי בחיי הוא מצב מתסכל. מתסכל אותי וגם אותן (כנראה שכאן הבעיה, שרלוק, ב-ן' במקום ה-ה' בסוף המילה). אני משתדל בד"כ לבצע הפרדת רשויות (למדתי משהו בשיעורי אזרחות) ולו בכדי לנסות למזער את הנזק ההדדי, אך היום לא יכולתי לבצע את ההפרדה הזאת כראוי וזו חציית הקו מבחינתי.
הצד שלי די ברור בעיניי הסובייקטיביות:
קשר פתוח נועד מראש כדי לענות על צרכים שלא ניתן לענות עליהם בתוך הקשר. הוא מצריך בגרות, ויתורים ואיזון, כדי שלא לפגוע בקשר המרכזי. משהו בסגנון של קינוח זה ממש כיף, אבל המנה העיקרית היא זו שמזינה באמת. כשאוכלים רק קינוחים מסיימים עם כאב בטן או סתם תחושת ריקנות (אחרי שמקיאים). ובכלל, יש רגעים שאני מצטער שאני פשוט לא מסתפק בקשר מונוגמי וחוסך לי את כאב הראש הזה, אך מניסיון עבר הוא הוביל לתסכול, דכדוך וקמילה שהובילו לסיומו הטרגי.
אז המצב בו את זקוקה לעתים מישהו אחר מאד מובן לי. גם מאד הגיוני. אחרי שבוע שלא התראינו, אחרי יותר מדי זמן ביחד, או סתם כי בא לך לרענן/לגוון. פחות מובן לי כשמדובר במישהו מקבוצה ספציפית של אנשים שהגדרנו מראש שנמנע מהם, ופחות כשנפרדנו כמה שעות קודם. זה כבר לא קשר פתוח, זה "אני עושה מה שבזין שלי" (או שלו. או שלהם). זכותך לעשות מה שבזין שלך, יקירתי. זכותך לבחון את הזין של כולם, למעשה, רק כנראה שזה כבר לא יכלול את הזין שלי (או למעשה רק אותו ולא את כל מה שמסביבו).
סערת הרגשות הזאת היא יותר מדי עבורי בגילי המופלג. הייתי מוכן להמר על ליבי וכליותיי, לתת ולסכן את הכל לו היינו נפגשים בעבר, אך יותר מדי מוטל כיום על הכף. יש כבר אישה אחת בחיי שאני אוהב ודואג לה, יש לי פרוייקט של מיליוני דולרים שאני חלק גדול ממנו (למה בחרתי להיות מפתח? שמישהו יזכיר לי בבקשה) ובכלל, עברתי את התקופה בה נהניתי לזייף בבכי את Total Eclipse of the Heart. אני לא יכול לשאת כרגע טלטלה שכזאת בחיי.
החלטתי לתת לך הרבה מאד, יש לך גישה לרגשותיי (ולאו דווקא מרצון), שיתפתי אותך בחיי והענקתי לך מכל מה שידי משגת. אם את חושבת שאת לא יכולה לעמוד בסיטואציה הזאת, אם את חושבת שאני דורש יותר מדי ומעניק פחות מדי, אם את חושבת שזה לא המקום בשבילך ואני סתם שוגה באשליות, אז רק תגידי. ניפרד כידידים ברגע זה.
אם הבנתי משהו שלא כהלכה, יש לך הזדמנות מחר להעמיד אותי על טעותי. מניסיוני ולצערי, זה כמעט לא קורה.
https://www.youtube.com/watch?v=lcOxhH8N3Bo
