חבר טוב שלי מצא את האחת.
הם אומנם רחוקים שנות אור מבכלל לדון בזה, אבל אין ספק בעיני (וגם לא נראה לי שבעיניו) שהיא היא האחת.
הוא לא מפסיק לדבר עליה, לא מפסיק לחשוב עליה, לא מפסיק לשחזר את המהלכים מהפגישות שלהם ולתכנן את הפגישות העתידיות (תכנונים שכמובן משתנים ברגע שהפגישה מתחילה...).
זה לא שזו החברה הראשונה שלו. רחוק מזה. הוא סיים לפני כמה חודשים מערכת יחסים של 3 שנים, ולפניה הייתה לו מערכת יחסים ארוכה נוספת. בין לבין, וגם בזמן האחרון - עד שהוא פגש את האחת - היו שעשועים כאלה ואחרים (או יותר נכון - כאלו ואחרות...). זה לא סנוור ראשוני. אני מכיר אותו. זו סופר-רציני.
הקטע הוא שבניגוד למצופה - לא מפריע לי שכל עולמו הפך להיות חד מימדי. נראה לי שכבר היה צריך להימאס עלי לשמוע אותו כל הזמן מדבר עליה, אבל אני שמח בשבילו. דוגרי, מגיע לו. בהצלחה.
לפני 18 שנים. 17 באוגוסט 2005 בשעה 21:47