סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Theories of Everything

לפני שנה. 18 באפריל 2023 בשעה 17:29

לא לדלג על תיאום ציפיות לפחות מינימלי, ולא להגיד יהיה בסדר. שגיאות קורות

לפני שנה. 16 באפריל 2023 בשעה 15:15

מסובב את הגב לשלוש שנים ומיד משתלטים לי על הכינוי הישן? אז פסיכולוג בספה נאלץ לעבור מיתוג מחדש לרגל החזרה לכלוב.

האם גם הבלוג יחזור?

לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 10:39

אני כבר לא כותב פה והגיע הזמן שלפחות אסביר למה נעלמתי.

בעיה לכתוב לקהל שרובו מגדיר את עצמו מזוכיסט. אתה לא יודע אם הם באים לבלוג כי הכתיבה איכותית או שהם באים לפה לסבול. בכל אופן גיליתי שיש ביקוש לכתיבה שלי בנושאים רציניים יותר ולפעמים גם משלמים לי עליה, אז אני עדיין כותב ואפילו הרבה יותר. פשוט לא כאן.

תאשימו גם את ערפל, מאז שהכרתי אותה יש לי פחות אינטרס לבקר. 

אל תדאגו. היא תקבל עונש בשימכם.

 

לפני 6 שנים. 23 באפריל 2018 בשעה 17:58

בסביבות הגמירה השישית שלה התחלתי לחשוד שהיא נהנית מידי. בעשירית החשד התאמת. יכול להיות שאני מאבד את זה?

לפני 6 שנים. 20 באפריל 2018 בשעה 11:26

נשכבים לנוח, מלטף את ישבנה בטייץ ונותן לו ספנק חזק בהפתעה. גופה נמתח קלות והיא מתנצלת. על מה את מתנצלת אני שואל? על שגמרתי בלי רשות היא עונה. אני בוהה בה המום והיא ממשיכה להצטדק: זה היה ממש בהפתעה, לא הספקתי לבקש...

מה הייתם עושים אם מישהי היתה הולכת איתכם ברחוב ובום פתאום דוחפת מישהו לכביש על אוטו ואז אומרת מה, רצחתי אותו בטעות, הוא בא בהפתעה. לא קונה.

למזלה אני השופט, חבר המושבעים והמוציא להורג הכי אובייקטיבים שאני מכיר. לא מתחייב למשפט צדק, אבל עונש צדק יהיה.

לפני 6 שנים. 27 במרץ 2018 בשעה 9:19

הלוואי והייתי מוכשר כמוך בציור.

אבל אני לא. לכן לפני שנה ציירתי לך במוח את העתיד במילים בלבד. אפילו אני מופתע שהתמונה כיום כל כך דומה לציור ההוא.

לפני 6 שנים. 16 במרץ 2018 בשעה 10:43

העולם שלנו, אתה, את ואני, הם סה"כ מופע זיקוקים אלקטרומגנטי בנוירוני המוח שלנו.

מצחיק שכדי להבין את זה ואת המשמעות של זה על האושר שלי והשליטה בחיים שלי- היו צריכים לנתץ אותי.

עכשיו כשדברים ברורים יותר, גם לי ברור יותר מי אני ולכן הניק הקודם לא יכל להישאר, הוא מייצג רק חלק ממני.

וחוץ מזה שזה שווה. אני היחיד בכלוב שלגיטימי לו להגיד "שיואו אני מטא!". דונט טריי את הום. פליז.

 

בעולם שבו סטיבן הוקינג מת ואנשים ממשיכים הלאה בלי להבין את האובדן, ממשיכים לבזבז את זמנם על רצונות שאחרים מוליכים אותם להם, לריב לחבר הדמיוני של מי יש יותר גדול, מחפשים את גורלם באסטרולוגיה ומיסטיקה מכיוון שמפחיד אותם לבנות את גורלם בעצמם, כלואים במערכת סבוכה של רגשות ובלי ידע על העולם הסובב אותם- מה שנשאר הוא לחפש את אלו שרוצים להשתחרר גם.

אחד הדברים ששיחררו אותי מהכבלים היה אובדן משמעותי ביכולת לחוש רגש, מה שהביא אותי להכיר מקרוב את הלוגיקה הבריאה שהסתיר מאחוריו כל השנים. אבל היא גורמת לרגש להרים את הראש מידי פעם, חבול ומוכה אך עודנו שם, לפעמים. כמו למשל כשאני מאזין לשיר שבחרה להקדיש לי. 17 האזנות, עדיין נלחם בדמעות בכל האזנה. תודה לך אהובה שלי. דעי שאני חושב את אותו הדבר עליך.

 

לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 18:28

חם מהתנור...

https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5865197

 

לא אטרח להסביר את המשמעות של זה, הקוראים הקבועים יודעים שקוסמולוגיה קרובה מאוד לליבי.

רק אבטיח לכם שהנכדים שלנו כבר יזכו למערכת חינוך שתגדל אותם הרבה פחות בורים, והרבה פחות לאמונה באלילים (ולחרדות מהם), אסטרולוגיה, אמונות תפלות וקריאה בשוקולית.

לפני 6 שנים. 13 בפברואר 2018 בשעה 20:26

בדרך לסגור שנה שלוש עשרה בכלוב, נהיה מודע לעובדה שעושה לי נעים בלב.

מין שינוי בספקטרום הנשי לאורך השנים באתר. בעבר נשקפו מהפרופילים הרבה יותר דמויות נשיות חסרות אונים, תלותיות, חסרות ביטחון עצמי. כיום לא משנה אם דומית, סאבית או מתחלפת- מהפרופילים נשקפות יותר ויותר נשים עם ביטחון עצמי או מודעות גבוהה.

כך אני רוצה את העולם שלי. אנשים שההתנהגות והבחירות שלהם בחיים נקבעים ע"י רצון חופשי יותר, ולא נקבעים ע"י מה שקרה להם או לימדו אותם כשהיו ילדים. חירות בעיקר לאלו שהיו מדוכאות יותר כמעט בכל ההיסטוריה וכמעט בכל תרבות.

אז בנות, !Cheers

לפני 6 שנים. 22 בינואר 2018 בשעה 21:01

מידי פעם את מביטה לאחור, דואגת מתי אתעייף מלדחוף אותך במעלה ההר.

את לא שמה לב שידך הקטנה שנדמה לך שאני אוחז כדי לדחוף מאחור- אוחזת בי חזק ומושכת אותי.